בש"פ 6848/09 גלאל אבו חמדה נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שרון נתנאל) מיום 13.8.09 בתיק מ"ת 10738-01-09, בה נדחתה בקשת העורר לשינוי תנאי השחרור בערובה כך שיתאפשר לו לצאת ממעצר הבית המלא בו הוא נתון, לצרכי עבודה.

ב.

כנגד העורר, יליד 1986, הוגש (ביום 19.1.09) כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון (כפי שתוקן) ונהיגה בקלות ראש. העורר נהג באישון לילה, ללא רישיון, כשברכבו נוסעת נוספת. כאשר ניידת משטרה ניסתה לחסום את דרכו לשם תשאולו, נמלט מן המקום בנהיגה פרועה ומסוכנת במהירות גבוהה ותוך סיכון חיי השוטרים, עד שנעצר לבסוף על ידי מחסום משטרתי.

ג.

ביום 26.1.09, לאחר שבא כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לעילת מעצר, החליט בית המשפט קמא (השופט שפירא) על מעצר עד תום ההליכים. ביום 19.2.09 קיבל בית משפט זה (השופטת חיות) את ערר העורר, והורה על עריכת תסקיר מעצר ובחינת חלופות מעצר. זאת, בשל גילו הצעיר של העורר והעדר עבר פלילי בעניינו (בש"פ 1452/09). בעקבות הגשת התסקיר, שוחרר העורר (ביום 16.3.09) לחלופת מעצר בבית הוריו. הודגש, כי עילת המעצר היחידה היא מסוכנות, וכי נוכח התסקיר, ונוכח העובדה המרתיעה שהעורר היה עצור כבר מזה חודשיים, ניתן להסתפק בחלופת מעצר. בהחלטה אף נקבעה ערבות להפקדה, צו איסור יציאה מן הארץ, וכן איזוק אלקטרוני.

ד.

ביום 29.7.09 הגיש העורר בקשה לשינוי תנאי השחרור בערובה, כך שיותר לו לצאת בבקרים לצורך עבודה, תוך שהוא מצרף לבקשתו מכתבי מעסיקים המוכנים להעסיק את העורר ולפקח עליו. נטען, כי העורר מילא בקפדנות אחר תנאי השחרור, וכי המעצר בן החודשיים ומעצר הבית היו בעבורו גורמים מרתיעים. עוד הודגש, כי העורר נעדר עבר פלילי; כי הודה במיוחס לו; כי התסקירים מצביעים על אופי חיובי; וכי הצורך ביציאת העורר לעבודה גדול עקב קשייה הכלכליים של משפחתו. בתגובה טענה המדינה, כי התסקירים אינם מצביעים על אופי והתנהגות המאפשרים הקלה בתנאי המעצר; כי לא ניתן לתת אמון מלא במעסיקים המוצעים נוכח הרשעות בעברם, בין היתר באי ציות לבית המשפט; כי למשפחת העורר מקור הכנסה חלופי (עבודת אחיו); וכי העורר לא התמיד בעבר במקומות עבודתו.

ה.

ביום 13.8.09 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בהחלטתו התייחס להתפתחויות בתיק העיקרי, במסגרתן, בין היתר, חזר בו העורר, לאחר הכרעת הדין, מהודאתו לעניין נהיגה בפסילה, ואכן הוברר כי העורר לא נהג בזמן פסילה, אך נהג ללא רישיון (כתב האישום תוקן בהתאם כאמור). נקבע, כי נוכח חומרת עבירותיו של

העורר, ונוכח עברו כמי שלא התמיד במקומות עבודה ושלא עבד כחודשיים עובר למועד העבירות, אין לאשר את ההקלה המבוקשת. הוסף, כי אף אילו נתקבלה הקלה בתנאים, לא היה נכון לעשות כן בפיקוחם של המפקחים שהוצעו, בשל עברם הפלילי.

ו.

בערר עותר העורר להקל בתנאי מעצר הבית בו הוא שוהה, כך שיוכל לצאת לעבודה. נטען, כי העורר אינו עבריין, אלא מעד באופן חד פעמי. עוד נטען, כי העורר אינו מהוה סכנה לציבור אם ישהה בפיקוח, ובמיוחד, כי ניתן להתאים את האיזוק האלקטרוני אף למקום העבודה. העורר מדגיש כי המשך הדיון בתיק העיקרי קבוע רק לחודש נובמבר 2009. לבסוף מוצע בערר, כי מעבידי העורר יפקידו התחייבות כספית לפיקוח עליו.

ז.

עו"ד גינת הוסיף בדיון בשם העורר, כי לעורר נצטבר בשל מעצר הבית חוב והבנק נושה בו, ועל כן יש צורך לאפשר לו עבודה. ועוד – כך נטען – העורר יתן את הדין בתיק העיקרי, אך בתקופה שעד להמשך הדיון ניתן להתיר לו לצאת ממעצר הבית לצרכי עבודה, עבירתו מקורה בקלות ראש, גם חודש-חודשיים של עבודה יתרמו; עבודה היא גם אינטרס לציבור, כמאמץ שיקומי; אשר למפקחים, בית המשפט המחוזי לא שמע אותם, ומדובר לגביהם בעבר לא מכביד.

ח.

גב' מנחם טענה למדינה, כי המדובר בעבירה חמורה, לרבות בבריחה משוטרים; בית המשפט המחוזי סבר שהעורר לא הצביע על צורך מיוחד בעבודה; הגם שהטענה היתה תמיכה כלכלית במשפחה, בתסקיר נאמר שאחי העורר סטודנט ועובד, וכל ילדי המשפחה נשואים ועצמאיים; לעניין החוב שנטען לא הוגשו מסמכים; על פי רף הענישה בעבירות שבפרשה אין מקום להקלה במעצר, ולמפקחים המוצעים בעברם רישום פלילי.

ט.

לא בלי היסוס החלטתי להיעתר לערר, כפי שיבואר. ככל שניתן להבטיח במידה טובה את שלום הציבור, ראוי לדידי לשקול בנידון דידן אפשרות לעבודה, כשהמדובר בצעיר (בן 22) בעל עבר נקי, עם שחטא לכאורה בפרשה חמורה, אף אם היתה זו מעידה; זאת בתקוה שהמעצר מאחורי סורג ובריח, ואחריו מעצר הבית, גרמו לו להפקת לקחים. העורר היה עצור קרוב כחודשיים ונמצא עתה כמחצית שנה במעצר בית, ללא טענת הפרות. עיינתי בתסקיר, שאינו מזהיר אך גם אינו שלילי מכל וכל. ער אני לכך שהמשפט קבוע לנובמבר 2009, אך אין זה ברור אימתי יסתיים. מבין המעבידים המוצעים סברתי על פני הדברים, כי יש מקום להעדיף את מר יוסף סאלח חביש מירכא שעברו הפלילי ישן (עבירות בתחום התכנון והבניה שבוצעו ב-1992 וב-1999). מה שהטרידני היה שהמדובר בעבודות חשמל ובניין, שעל פי רוב נעשות במקומות עבודה שונים. לדידי ניתן לאשר בנסיבות רק מקום עבודה בירכא שהעורר ישהה בו באופן קבוע , ללא נסיעות למקומות שונים. אם עסקו של מר חביש עונה על כך - הנה מה טוב; אם לאו יהא צורך להציע מעביד אחר. בית המשפט המחוזי יבדוק בהקדם האפשרי את האמור ויחליט אם לאשר מעביד זה, או מעביד אחר, וכן יקבע את הסדרי ההפקדה והערבות על-ידי המעביד המפקח, שיהיו בסכום משמעותי, ואת שינוי האיזוק האלקטרוני בשעות העבודה. שעות העבודה יהיו בימים א'-ה' בין 07:30 ל- 17:00. העורר יגיע מביתו בליווי ויחזור לביתו בליווי, ללא כל שהיות. המשטרה תוכל לוודא קיום התנאים.

י.

הערר מתקבל על פי האמור. העורר מוזהר, ככל שיתחיל לעבוד, לקיים את התנאים ככל משפטם וחוקתם.