בש"פ 6890/21 מדינת ישראל נ. כארם שריף

1.

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) המופנה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת תמר נסים שי ) במ"ת 30093-06-21 מיום 14.10.2021, בה הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

רקע

2.

ביום 14.6.2021 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; החזקת נשק; נשיאה והובלה של נשק; מעשה פזיזות ורשלנות; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (לפי סעיפים 499(א)(1), 144(א), 144(ב), 338(א)(1) ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה).

3.

על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע לעוררת, אך קודם ליום 27.5.2021, קשר המשיב קשר עם אחר (להלן: האחר ) כדי לבצע עבירות נשק.

ביום 27.5.2021, בסמוך לשעה 18:50, נהג המשיב ברכב מכיוון צומת הסוללים לכיוון נצרת, בעוד האחר נהג לפניו ברכב נוסף (להלן: הרכבים ). המשיב החזיק, נשא והוביל ברכבו תיק ובו רובה סער מסוג M-16 , שנגנב במהלך שנת 2019, וכן 3 מחסניות ובהן כדורים מסוג 5.56 מ"מ (להלן: הרובה והאמל"ח ); שני אפודי מגן נגד כדורים; מברגה וסוללה; ושני זוגות לוחיות זיהוי מזויפות.

באזור מחלף נצרת זיהו שוטרי משטרת ישראל את הרכבים והורו להם לעצור. המשיב והאחר החלו במנוסה מהשוטרים, בעוד המשיב נהג בדרך נמהרת ועקף כלי רכב בפראות ובאופן המסכן חיי אדם. זאת, בניסיון לחמוק מן השוטרים ולהפריע להם במילוי תפקידם. במהלך המרדף, השליך המשיב מחלון הרכב בו נהג את התיק ובו הרובה והאמל"ח, ונעצר מיד לאחר מכן בידי ניידת משטרה שביצעה חסימה בכביש. האחר נמלט והרכב בו נהג אותר מאוחר יותר כשהוא נטוש בכפר עילוט.

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה העוררת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. בבקשה נטען, בין היתר, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב; כי קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב מסכן את שלום הציבור ובטחונו וכי שחרורו יביא לשיבוש מהלכי משפט; וכי מתקיימת בעניינו של המשיב, המואשם בעבירות נשק, חזקת מסוכנות.

5.

ביום 23.6.2021, הודיע המשיב כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה וביקש כי ייערך תסקיר שירות מבחן בעניינו. באותו היום הורה בית משפט קמא על הכנת תסקיר, תוך התייחסות, בין היתר, לאפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

6.

בתסקיר מיום 9.8.2021, התרשם שירות המבחן כי עד למעצרו ניהל המשיב אורח חיים תקין ומתפקד בכל מסגרות חייו. כמו כן התרשם שירות המבחן כי למשיב יכולת עמידה בתנאים חיצוניים המופנים בפניו וכי הוא חווה את מעצרו כגורם מרתיע. עם זאת, הוסיף שירות המבחן כי המשיב מיעט לשתף באשר לנסיבות מעצרו, ובהקשר זה רב הנסתר על הגלוי, בשים לב לפער בין תפקודו התקין לאורך השנים לבין נסיבות מעצרו. לפיכך, התקשה שירות המבחן לגבש הערכת סיכון מלאה וציין כי אין בידיו לשלול סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הנשק. לצד האמור, בחן שירות המבחן את החלופה שהוצעה בבית הוריו של המשיב ואת המפקחים המוצעים. כעולה מהתסקיר, המפקחים הותירו רושם חיובי על שירות המבחן, אולם נוכח הקושי לעמוד על מסוכנותו של המשיב, התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה על שחרורו או על מעצרו באיזוק.

7.

ביום 14.9.2021, בתום דיון שהתקיים לפניו, הורה בית משפט קמא, לבקשת בא-כוח המשיב, על קבלת תסקיר נוסף בעניינו. במסגרת תסקיר נוסף זה התבקש שירות המבחן לבחון חלופה אחרת, במידת הניתן מחוץ לנצרת, כמו גם להתייחס באופן מפורש לאפשרות מעצרו של המשיב תחת פיקוח אלקטרוני.

8.

בתסקיר מיום 30.9.2021, התרשם שירות המבחן לחיוב ממערך הפיקוח שהוצע במסגרת שתי החלופות הנוספות, האחת באיכסאל והשנייה באעבלין, כאשר תחת כל חלופה נבחנו שני מפקחים שהם בני משפחתו של המשיב. עם זאת, נוכח הקושי לגבש הערכת סיכון, אף הפעם התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

9.

בדיון שהתקיים לפניו ביום 10.10.2021 שמע בית משפט קמא את המפקחים המוצעים, ובכללם את הוריו של המשיב, תוך שהוצעה לפניו החלופה בבית קרוביו של המשיב באיכסאל.

10.

ביום 14.10.2021, במסגרת דיון נוסף שהתקיים לפניו, הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני בבית קרוביו באיכסאל. בית המשפט התייחס לתסקירים שהוגשו, מהם עולה כי המשיב נעדר עבר פלילי וניהל אורח חיים נורמטיבי עובר למעצרו. כמו כן, ציין בית המשפט כי לא נעלם מעיניו כי אמנם שירות המבחן התקשה להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, אך כי הערכתו היא שלמשיב יכולת עמידה בתנאים חיצוניים המוצבים בפניו וכי הוא חווה את מעצרו כגורם מציב גבולות ומרתיע. לצד האמור, התחשב בית המשפט בעובדה שהמשיב עצור מזה כ-5 חודשים וכי לא נראה שמדובר במי שנטוע בעולם הפלילי. אשר למפקחים שהוצעו ציין בית המשפט כי מדובר באנשים מבוגרים, המסתייגים ממעשיו של המשיב, ואשר הותירו לפניו, על בסיס התרשמותו הישירה מהם, רושם חיובי. לבסוף ציין בית המשפט כי החלופה המוצעת מנתקת את המשיב מביתו ומסביבתו הטבעית, הגם שלא מדובר בחלופה מרוחקת מאוד, וכי הוא סבור שיש בה, לצד נדבך הפיקוח האלקטרוני, כדי למזער את הסיכון הנשקף ממנו.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי.

נימוקי הערר

11.

העוררת סבורה כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות גבוהה ביותר, שבה חלופת מעצר לא תסכון. כמו כן טוענת העוררת, כי עניינו של המשיב אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם יורה בית המשפט על שחרור לחלופת מעצר בעבירות נשק. לעמדת העוררת, שגה בית משפט קמא בקביעתו כי נוכח גילו הצעיר של המשיב, העדר עבר פלילי, התרשמות שירות המבחן ובית המשפט מהמערך הפיקוחי, ופרק הזמן שמצוי המשיב במעצר – ניתן להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני. זאת, חרף חומרת המעשים המיוחסים לו, מסוכנותו הרבה והמלצת שירות המבחן שלא לשחררו ממעצר. לדברי העוררת, סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים מורה כי לא יוטל מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות שיוחסו למשיב אלא אם שוכנע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ניתן לעשות כן. בהקשר זה טוענת העוררת, כי נסיבות כאמור לא התקיימו בעניינו של המשיב, בשים לב למסוכנות הרבה הנלמדת ממעשיו. עוד מוסיפה העוררת, כי חלופת המעצר באיכסאל נמצאת בקרבת סביבתו הטבעית של המשיב ומקום ביצוע העבירה. לבסוף טוענת העוררת כי העובדה שנמצאו ברכבו של המשיב גם לוחיות זיהוי מזויפות ואפודי מגן מגבירה את החשד כי במעצרו נמנעו עבירות שהיו עתידות להתבצע באמצעות הנשק.

12.

בדיון שנערך לפניי ביום 17.10.2021 חזרה באת-כוח העוררת על נימוקי הערר. מנגד, בא-כוח המשיב טען כי יש לדחות את הערר, נוכח התסקירים החיוביים שהוגשו בעניינו של המשיב; טיב חלופת המעצר והתנאים שנקבעו במסגרתה; העדרו של עבר פלילי למשיב; ומידת מסוכנותו של המשיב, שאינה גבוהה מאוד.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בערר ובצרופותיו ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להתקבל.

14.

המעשים המיוחסים למשיב מקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. בית משפט זה הוסיף וקבע כי בהתחשב במסוכנות הנובעת מעבירות נשק, נקודת המוצא היא, מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, וכי רק בנסיבות חריגות תוכל חלופת מעצר להפיג מסוכנות זו (בש"פ 7995/19 דוגמוש נ' מדינת ישראל (17.12.2019)). כמו כן, על פי הוראות סעיף 22(ב)(ב)(1) לחוק המעצרים, לא יושם נאשם בעבירות מן הסוג המיוחס למשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

15.

בניגוד לקביעת בית משפט קמא, לא מצאתי כי עניינו של המשיב נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים השמתו בחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, כשמדובר בעבירות נשק. מעבר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, מסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מהנסיבות הקונקרטיות של העבירות המיוחסות לו. המשיב נעצר בתום מרדף משטרתי, לאחר שהשליך מהרכב בו נהג תיק ובו רובה M-16 ואמל"ח, וכשבאמתחתו נמצאו שני אפודי מגן מפני כדורים ולוחות רישוי מזויפות. מכלול נסיבות זה יכול להיזקף כטעמים מיוחדים רק לחובתו של המשיב.

בהקשר זה אעיר, כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי, כבענייננו, אינם מהווים, כשלעצמם, טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל האמור ביחס למעצר בעבירות נשק (בש"פ 8026/19 מדינת ישראל נ' זיאדאת (11.12.2019)).

לצד זאת, יש לקחת בחשבון את הקושי שבו נתקל שירות המבחן בהערכת מסוכנותו של המשיב, נוכח שתיקתו, בין היתר, ביחס לנסיבות מעצרו ולאחר, כאשר רב הנסתר על הגלוי. כאמור, בהתאם לכך שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופה או לעוצרו בפיקוח אלקטרוני. אמנם, בית המשפט אינו כבול להמלצתו של שירות המבחן, אולם מדובר בכלי עזר מקצועי אשר יש ליתן משקל ראוי להערכותיו (בש"פ 5032/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (6.8.2019)). בענייננו, סטה בית משפט קמא מהמלצתו של שירות המבחן בלא שהוצגו לכך נימוקים משכנעים.

16.

אשר על כן, הערר מתקבל. המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 30074-06-21.