בש"פ 6914/97 זהרייה שחאדה נ. מדינת ישראל

העוררת, תושבת האוטונומיה, שוחררה בתנאים, לאחר שהוגש כתב אישום נגדה, אולם נעצרה על ידי בית משפט השלום בפניו מתנהל משפטה, משלא הופיעה לדיון בשתי ישיבות שנקבעו. על כך עררה העוררת לבית המשפט המחוזי, אשר החליט כי אין הכרח להחזיק את העוררת במעצר עד תום ההליכים. לפיכך הורה על שחרורה בתנאים. אחד מן התנאים הוא כי העוררת תפקיד ערבון בסך 50,000 ש"ח, בנוסף לערבויות שעל פיהן שוחררה קודם לכן. תנאי נוסף הוא כי העוררת תגור "במקום מגורים שיאושר על ידי בית המשפט ושיהיה בתחומי 'הקו הירוק' ולאחר שבעל הדירה יופיע בבית המשפט ויצהיר הצהרות כנדרש ויהיה מוכן לחתום על ערבות כספית. נאסר על העוררת לצאת מאותה דירת מגורים - למעט הופעות לבית המשפט, לישיבות שייקבעו על-ידי בית המשפט - עד תום ההליכים".

בעקבות החלטת בית המשפט הציעה העוררת כי תגור בדירתו של מכימר יוסף בן מוסטפה, אשר גר בשועפט שליד ירושלים. מר מכימר אף הופיע בבית המשפט קמא והצהיר כי הוא מוכן שהעוררת תגור בביתו וכי לא תצא מהבית. המדינה התנגדה להצעת העוררת נוכח הבעיות הקשות שיש למשטרה להכנס לשועפט, וכתוצאה מכך הפיקוח על קיום התנאי על-ידי העוררת יהיה בלתי אפשרי. בית המשפט קמא לא אישר את מקום הדיור המוצע, מן הטעם שהעלתה המדינה.

הערר שבפניי נוגע הן לסרובו של בית המשפט קמא לאשר את מקום הדיור המוצע והן להחלטתו הקודמת בדבר הפקדת ערבון של 50,000 ש"ח בנוסף לערבון בסך 100,000 ש"ח שהעוררת הפקידה לפני שחרורה מן המעצר. לטענת באות כוח העוררת, לא היה מקום לדחות את הדיור המוצע הנמצא בתחום מדינת ישראל, וכי אין לעוררת אמצעים כספיים שיאפשרו לה להפקיד את הערבון הנוסף.

במהלך הדיון היום הגישה באת כוח המדינה מסמך שנערך על-ידי רב פקד צמח סודרי, ראש משרד סיור תחנת צפון ירושלים, בו הוא מציין כי מר מכימר יוסף מתגורר בתוך מחנה הפליטים שועפט וכי "בשל המצב הבטחוני הרגיש במיוחד באזורי התפר בירושלים, הרי שבשגרה משטרת ישראל נמנעת מלהכנס לתוך מחנה הפליטים, אלא לאחר שתואמו כוחות גדולים לכניסה לתוך מחנה הפליטים. ומכאן שפיקוח על מעצר בית בתוך מחנה הפליטים אינו מעשי ... ביתו של הנ"ל ממוקם בתוך מחנה הפליטים בסמוך לשני בתי ספר (בנים ובנות) שהינם המוקד להתפרעויות ולהתנכלויות לכל רכב המזוהה עם הממסד אפילו לרכב מד"א שמוזעק להצלת חיי אדם בתוך מחנה הפליטים. ריכוז כוח אדם בסדר הגודל הנדרש לצורך הפיקוח עומד בחוסר פרופורציה משוועת למטרה אותה רוצים להשיג. מה גם ששוטרים אלו יבואו על חשבון משימות אחרות, חשובות לא פחות".

באות כוח העוררת חלקו על כך שביתו של מכימר יוסף מצוי בתוך מחנה הפליטים, ולטענתן דירתו מצוייה בשכונת שועפט. אמירה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, ובשלב זה איני רואה מקום שלא לקבל את האמור במסמך שכתב רב פקד סודרי.

איני רואה גם מקום לבטל את התנאי לשחרור בדבר הפקדת ערבון נוסף, לאחר שהוערת הוכיחה כי הערבון הקודם לא מנע את אי-הופעתה לשני דיונים של בית המשפט.

לפיכך נדחה הערר. אולם בידי העוררת לבקש בבית המשפט קמא עיון חוזר בהחלטתו שלא לאשר את הדיור המוצע על-ידי מכימר יוסף ולתמוך את הבקשה בראיה כי ביתו של מכימר יוסף אינו מצוי במחנה הפליטים שועפט אלא בשכונת שועפט, ובית המשפט יחליט במחלוקת העובדתית שבין הצדדים. אך מובן הוא כי בידי העותרת גם להציע לבית המשפט קמא מקום מגורים אחר ל"מעצר בית" ובית המשפט יחליט בנדון.