בש"פ 6927-22 בש"פ 6927-22

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון ב-תת"ע 2330-04-22 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

2.המבקשת טוענת כי היא תתקשה להגיע לאילת, וזאת ממספר טעמים: מגוריה בקריית ביאליק, היותה אם חד הורית לשלושה ילדים, מצבה הכלכלי, והיותה מטופלת עקב תסמיני סיבוך נשמתי (בהקשר זה נטען לאשפוז שעברה בין הימים 20.7.2022 ו-24.7.2022, וצורפו מסמכים המעידים על כך).

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 30.11.2022, והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.בתגובתה מיום 31.10.2022, התנגדה המשיבה להעברת מקום הדיון בטענה כי המבקשת לא הוכיחה כי הטעמים שפירטה בבקשה, ובפרט מצבה הרפואי, פוגעים ביכולת התניידותה. כמו כן, המשיבה העלתה בתגובתה את הקושי הנופל על רשויות התביעה והאכיפה בעיר אילת לאור ריבוי בקשות להעברת מקום דיון מאילת.

5.לא מצאתי לקבל את הבקשה.

6.כידוע, כלל הוא כי כאשר נאשם המבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אינו מודה בעובדות כתב האישום נגדו, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. זאת, מן הטעם שאי ההודאה מצריך קיום שמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. על כן, העברת הדיון בנסיבות אלה תיעשה אך במקרים חריגים (ראו, בין היתר: בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

7.בהקשר זה, המרחק הניכר בין מקום מושבה של המבקשת לבין העיר אילת פועל לשני הכיוונים, שכן היענות לבקשה יהיה בה משום הכבדה ניכרת על המשיבה ועדיה.

8.בנסיבות ענייננו, חרף הקושי הכרוך בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, ומבלי להקל ראש בטעמים שפירטה המבקשת בבקשה שלפניי, לא מצאתי כי המבקשת הוכיחה קיומן של נסיבות חריגות אשר מונעות ממנה להגיע לאילת, או לחילופין מצדיקות את העדפת נוחותה על פני נוחותם של המשיבה ועדיה.

9.לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.