פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
6961/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיבים
:
1. יוסף אבו ג'עפר
2. משה סויסה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
תשנ"ו1996-
תאריך
הישיבה: י"ז באלול תשס"ב (25.8.02)
בשם
המבקשת: עו"ד דודי זכריה
בשם
המשיב 1: עו"ד לי-און בן-אדוה
בשם
המשיב 2: עו"ד מיכל הליבני
החלטה
המשיבים, העומדים לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשורה של עבירות גניבה וסחר ברכב, נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.
המשיב 2, משה סוויסה, קיבל עליו את הדין, ואילו המשיב 1, יוסף אבו-ג'עפר, הגיש ערר לבית-משפט זה. עררו נדחה בהחלטה שניתנה על-ידי השופטת איילה פרוקצ'יה, שקבעה, כי נסיבות העבירות מעידות "על נטייה עבריינית מתמשכת העשויה להצביע על מסוכנות. שחרור בחלופת מעצר בנסיבות אלה אינו ראוי, משיקשה להבטיח את שלום הציבור מפני פגיעה אפשרית נוספת".
המשפט עצמו לא התחיל למעשה עד חודש יולי 2002, אף שכתב-האישום הוגש בנובמבר 2001. זאת, בשל בקשות דחייה של הסניגורים וחילופי סניגורים. משחלפו תשעה חודשים, מבקשת המדינה להאריך את מעצרם של השניים ב90- ימים.
סניגוריהם של המשיבים, המתנגדים לבקשה בתוקף רב, טוענים כי העבירות אינן חמורות כדי כך שמוצדק להאריך את המעצר מעבר לתשעה חודשים; כי המשפט ממילא לא יסתיים בתוך 90 ימי המעצר הנוספים; וכי אין להטיל על כתפי המשיבים את מלוא האחריות להתמשכות ההליכים.
הגעתי לכלל דעה, כי לנוכח בקשות הדחייה של הסניגוריה, ראוי להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את המעצר ב90- ימים. יחד עם זאת, ברי, כי יש לקיים את הדיון בקצב מזורז במיוחד, בהתחשב בתקופת המעצר הכוללת שמרצים המשיבים. שוב לא ניתן יהיה לתלות את הקולר בהם אם המשפט לא יתנהל בקצב ראוי בשל אילוצי המערכת.
אני מקבלת, איפוא, את הבקשה, ומאריכה את מעצרם של המשיבים ב90- ימים, החל מתאריך 25.8.02.
ניתנה היום, י"ז באלול תשס"ב
(25.8.02).
ש
ו פ ט ת