פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9853/02
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
יוסף אבו ג'עפר
בקשה להארכת מעצר שניה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996
בשם המבקשת: עו"ד תמר
פרוש
בשם המשיב: עו"ד עמי
קובו – סנגוריה ציבורית
החלטה
1.על המשיב ועל שני נאשמים נוספים הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס למשיב עבירות של סחר ברכב גנוב, גניבת רכב, "ו/או לחילופין" קבלת רכב גנוב, נסיון לסחר ברכב גנוב, קשירת קשר לביצוע עוון, סיוע לקבלת דבר במרמה, סיוע להעלמה במרמה ושינוי זהות של רכב. דברים אמורים, בתמצית, במספר פרשיות שבהן מכר המשיב – לעיתים לבדו ולעיתים יחד עם הנאשמים הנוספים - כלי רכב שנגנבו קודם לכן מבעליהם, לסוכן חשאי שפעל בשירות משטרת ישראל (להלן – "הסוכן המשטרתי"). כמו כן קשר המשיב קשר עם אחרים לקבל במרמה סכום כסף מחברת ביטוח בכך שסייע לנאשם אחר להעלים רכב על ידי מכירתו לסוכן המשטרתי. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 20.12.02, ציוה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. עררו של המשיב על ההחלטה נדחה על ידי בית משפט זה (החלטת חברתי הנכבדה השופטת א' פרוקצ'יה, מיום 10.1.02, בבש"פ 10255/01 אבו ג'אפר יוסף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חודשים הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים (החלטת חברתי הנכבדה השופטת ד' דורנר, מיום 25.8.02, בבש"פ 6961/02 מדינת ישראל נ' יוסף אבו ג'עפר ואח' , (טרם פורסם)). משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה מבקשת עתה המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.
2.סבורני שאין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב כבקשתה של המדינה. אכן, בכל הארכה של תקופת מעצר, יש לבדוק מחדש את כל השיקולים הצריכים לענין; וביתר שאת – ככל שמספרן של ההארכות גדל והולך (ראו דברַי, לענין הארכת מעצר שלישית, בבש"פ 1150/01 מדינת ישראל נ' נמרודי , פ"ד נה(3) 232). בדיקה זאת מביאה אותי למסקנה, כי ההיקף הגדול של העיסקות הפליליות שבהן השתתף המשיב, מספרן, תדירותן והעובדה שנעשו בחבורה, מטים את הכף בכוון של הארכת המעצר פעם נוספת. לענין זה הבאתי בחשבון גם את הודעתו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שניתנה בעקבות החלטתי מיום 22.11.02, לפיה הוקדם מועד הדיון הבא במשפטו של העורר ליום 11.12.02, כי ככל הנראה ניתן יהיה לסיים את הדיון, למעט הכרעת הדין, באותה ישיבה. יש, אפוא, יסוד לתקווה כי הפעם יסתיים המשפט במהלך תקופת ההארכה.
3.לפיכך אני מאריך את תקופת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 23.11.02, או עד מתן פסק הדין בת"פ 40372/01, של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשס"ג
(4.12.02).
ש ו פ ט