בש"פ 7023/03 אליהו אבוטבול נ. מדינת ישראל

העוררים נעצרו עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדם כתב אישום, בו הואשמו בעבירה של סחר בסמים, ובגדר כתב האישום התבקש חילוט המכוניות שבהן נעשה שימוש לביצוע העבירה. בית-המשפט המחוזי בנצרת, לבקשת המדינה, הורה על החזקת כלי-הרכב על-ידי המדינה עד למתן פסק-הדין, עם שאיפשר לשחררם על-ידי הפקדת מלוא מחירם, כפי שנמסר על-ידי הסניגורים.

מכאן הערר שבפני, בגדרו מתבקשת הקלה בתנאי שחרור כלי-הרכב.

ברי, כי תנאים אלה חייבים להיות מידתיים. שכן, חזקת החפות עומדת לעוררים והחזקת הרכב פוגעת בזכות קניין, שהיא זכות יסוד חוקתית, ואין לפגוע בה אלא במידה המועטה ביותר הנדרשת להשגת התכלית. הדרישה להפקדת המחיר המלא אינה ממלאת אחר דרישת המידתיות. באי-כוח העוררים הציעו, בנוסף להטלת עיקול על המכוניות, לבטח אותן לטובת המדינה, במובן זה שאם לא ניתן יהיה להעבירן מסיבה כלשהי למדינה על יסוד פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, תפצה חברת הביטוח את המדינה. עוד ברור, כי הביטוח חייב להיעשות כנגד מלוא שווי המכוניות, כפי שיוערך על-ידי שמאי הביטוח.

התנאים האמורים לעיל נראים לי מספיקים, וכמובן שיש בהם לחייב עמידת המבטחים (העוררים) בתנאי פוליסת הביטוח הדרושים לתשלום, במקרה של אירוע ביטוחי.

המכוניות ישוחררו, אפוא, עם הצגת הודעות ביטוח כאמור לעיל, וכן אישורים על הטלת עיקולים.