פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7033/97
בפני:
כבוד השופט א' גולדברג
ה
עוררת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
ישי
אישתו
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בנצרת
מיום 27.11.97 בתיק ב"ש 2002/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט נ' ממן
תאריך
הישיבה: ג' בכסלו התשנ"ח (2.12.97)
בשם
העוררת: עו"ד אורלי מור-אל
בשם
המשיב: עו"ד מאיר בן-חיים
החלטה
ביום 2.7.96 הורשע המשיב בכך כי תקף את אשתו ביום 14.1.96, והוא נדון לקנס. ביום 18.9.97 הורשע המשיב שנית בתקיפת אשתו ביום 20.9.96, וגם הפעם נדון לקנס. ביום 26.10.97 הורשע המשיב בשני תיקים. תיק אחד התייחס לתקיפת אשתו והשמעת איומים כלפיה ביום 1.11.96, ותיק שני התייחס לאיום כלפי האישה כי ירצח אותה, וכן להפרת צו שניתן בבית משפט בהתדיינות בינו ובין אשתו, אשר אסר עליו להכנס לביתם של בני הזוג.
בגזר הדין שניתן ביום 26.10.97 בשני התיקים נדון המשיב למאסר על תנאי של 12 חודש, ולמתן ערבות כספית כי יימנע מעבירה של "אלימות פיזית לרבות איום". כן ניתן בגזר הדין צו האוסר על המשיב להכנס לביתו ולהמצא ברדיוס של 500 מטר מהבית.
לא עברו אלא חמישה ימים בלבד מאז מתן גזר הדין, והמשיב הפר (על פי הראיות לכאורה שבתיק) את הצו שאסר עליו, כאמור, להכנס לביתו, ולאחר שנכנס לבית ביום 1.11.97 תקף את אשתו בכך שהפיל אותה לריצפה ודרך עם רגליו על פניה. על עבירות אלה הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית משפט השלום, וכן נתבקש מעצרו עד תום ההליכים.
בית משפט השלום נעתר לבקשת המדינה ועצר את המשיב עד תום ההליכים, תוך שהוא מציין כי "בנסיבות המקרה קיים חשש ממשי לשלומה של האישה באם ישוחרר המשיב".
ערר שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי נתקבל, ובית המשפט הורה על שחרור המשיב בערובה בתנאים שקבע, בכללם כי המשיב יתחייב שלא לשהות בדירה המשותפת לו ולאשתו, אלא "לשהות אך ורק בבית אמו בבאר-שבע". בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי את דברי האישה בבית משפט השלום כי היא מסכימה שהמשיב לא יהיה במעצר ו"אם יהיה רחוק ממגדל העמק. כי אם אנו מתראים אי אפשר לדעת מה יקרה". לדעת בית המשפט קמא ניתן להשיג את מטרות המעצר אם ישהה המשיב "הרחק מביתו ויתחייב שלא ליצור כל קשר עם אשתו והילדות, במישרין או בעקיפין", בהתאם לתנאים שקבע לשחרור.
דעתי היא כדעת בית משפט השלום. מהנסיבות שפורטו, עולה כי המשיב תוקף וחוזר ותוקף את אשתו, ואין מרות צווי בית המשפט עליו, והוא מפר אותם. הסכנה האורבת לאשתו משחרורו של המשיב הינה מוחשית ביותר, אף אם יהא עליו להתגורר הרחק ממנה. מי שהפר את צווי בית המשפט יותר מפעם אחת, אינו ראוי עוד לאמונו של בית המשפט. בנסיבות אלה לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר עליו החליט בית המשפט המחוזי.
הקראת כתב האישום נקבע ליום 11.12.97, והדיון עצמו יהיה אף הוא קצר.
לפיכך אני מקבל את הערר ומורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.
ניתנה היום, ג' בכסלו התשנ"ח (2.12.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97070330.
D01