בש"פ 7111/07 מדינת ישראל נ. סולימן קרינאת

1.

המשיב הואשם ב-29.11.06 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.

בים 8.1.05 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים וערר שהוגש על כך לבית המשפט העליון

(בש"פ 412/07) נדחה בהחלטה מיום 21.1.07.

משפטו של המשיב טרם הסתיים, ולמעשה טרם החלה שמיעת ההוכחות.

המדינה מבקשת עתה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהתאם להוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

מתברר כי מאז הוגש כתב האישום ועד לדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 18.3.07 – נבעו כל הדחיות והעיכובים בבירור המשפט בעטיו של המשיב ודרך ניהול הגנתו. חמש ישיבות במהלך דצמבר 2006 עד פברואר 2007 הוקדשו לעניין ייצוגו של המשיב – לאחר ששב ושינה מפעם לפעם את טעמו ובקשותיו מי ייצגנו בהליכים. בשתי ישיבות שהתקיימו בפברואר 2007 ביקש סנגורו של המשיב דחיית הדיון – ושלא לקבוע מועד להוכחות – וזאת מתוך דברים כאלה ואחרים שהוחלפו בין התביעה להגנה.

רק בישיבת 18.3.07 מסר הסנגור את כפירתו המפורטת של הנאשם באישום ולבקשת הצדדים נקבעה ישיבת הוכחות ראשונה (ליום 27.6.07).

בית המשפט הודיע לצדדים על דחיית מועד הישיבה הנ"ל ליום 15.7.07, אולם הסנגור פנה בבקשה לביטול מועד הדיון, עקב לוח הזמנים שלו ולדחיית ישיבת ההוכחות הראשונה לאחר הפגרה – וכך, ישיבת הוכחות נקבעה ליום 2.9.07, בשבוע הבא.

סקירת לוחות הזמנים הנ"ל מלמדת כי ההשתהות הארוכה שנגרמה עד כה בניהול הליכי המשפט נובעת בעיקרה וברובה מדרך התנהלות המשיב וההגנה.

יש לקוות כי עתה, משנקבע המועד, ניתן יהיה להתקדם בקצב ראוי בבירור המשפט לגופו – ויתכן אף לסיום פרשת התביעה באותה הישיבה שכן רשימת עדי התביעה כוללת חמישה עדים בלבד, ארבעה מהם שוטרים.

3 .

בהחלטת המעצר (מיום 8.1.07) ובהחלטה הדוחה הערר עליה (מיום 21.7.07) עמדו בית משפט זה ובית המשפט קמא על המסוכנות הנובעת מהמשיב נוכח המעשים והעבירות המיוחסים לו ועל עילת המעצר – שלא תסכון לה חלופה בעניינו – הקמה עקב כך.

על פי הנטען בכתב האישום, והמוכח לכאורה, חלף המשיב ברכבו על פני שוטרים שהורו לו לעצור, הוא פרץ בדהרת הימלטות פרועה תוך זיגזוג ועקיפות מסוכנות בכביש המהיר אשדוד-אשקלון, פנה בחדות לאזור התעשייה הדרומי באשדוד, עלה על אי תנועה, חצה צמתים ברמזור אדום, נסע בניגוד לכיוון התנועה – והכל בניסיון הימלטות פרוע משוטרים ומניידות משטרה הדולקות אחריו וכורזות לו לעצור. בדרכו זו נאלצו נהגים רבים לסטות בחדות מנתיב נסיעתם ולבלום בלימות חירום כדי להימנע מפגיעתו הקשה.

את כל זאת עשה המשיב כשאין לו רישיון נהיגה ומבלי שנהיגתו מבוטחת.

בהחלטה בערר שהגיש המשיב על מעצרו – דחה השופט א' א' לוי את הערר ומצא כי במעשים המיוחסים לו נחשפה התעלמותו המוחלטת של המשיב מהחוק ומאוכפיו תוך זלזול מוחלט בהם – וזאת ברמה המטילה ספק משמעותי בדבר היתכנותה של חלופת מעצר בעניינו וכי:

"ברור כי שעה שהוא (המשיב – י"א) מהלך חופשי, הוא מהווה סכנה נמשכת לציבור".

עילת מעצר זו בשל מסוכנותו של המשיב – עומדת בתקפה גם לעת הזו.

אכן, הליכי המשפט התנהלו עד כה בקצב הרחוק מאד מלהשביע רצון – אולם הדחיות הרבות מאד באותם ההליכים נגרמו כאמור בעטיים של המשיב וההגנה – ואין לו להלין בגין כך אלא על עצמו.

4.

בהינתן כל המפורט לעיל – אני מחליט להיעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 29.8.07, או עד למתן פסק דין בת"פ 8339/06, הכל לפי המוקדם יותר.