בש"פ 7121/08 כרמי כתב נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בחיפה בעבירות של גניבה בידי עובד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד. על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל של שלושה חודשים אותם ירצה בעבודות שירות. כן חויב הוא בקנס כספי בסך 2,500 ₪. ערעורו כנגד הכרעת הדין וגזר הדין נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 6.3.2008, במעמד הצדדים. נפסק כי מאחר שהרשעת המבקש מתבססת בעיקר על קביעות מהימנות, לאחר שמיעת עדויות על ידי בית משפט השלום, ובעיקר הקביעה בדבר חוסר מהימנות המבקש ושקריו, אין עילה להתערב בהכרעת הדין. כן נפסק שיש לאמץ את קביעות בית משפט השלום והנמקתו בכל הנוגע לדחיית טענתה של הגנה מן הצדק.

2.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 14.5.2008. נתבקשה בה הארכת מועד "אם וכאשר חלף המועד להגשתה [של בקשה לרשות ערעור] אשר דחתה את ערעורו של המבקש מבלי ליתן כל הסבר באשר לטעמים בעטיים הוגשה הודעת הערעור". המשיבה מתנגדת לבקשה בשל משכו של האיחור, שלא ניתן לו נימוק כלשהו ובשל סיכוייו הנמוכים של ההליך.

3.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה הוגשה כארבעה חודשים לאחר תום המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לרשות ערעור. הכלל הוא כי גם בהליך הפלילי יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, בעוד שהארכת מועד הינה היוצא מן הכלל. הארכת מועד תינתן רק בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006). הבקשה אינה מניחה טעם כלשהו, לא כל שכן טעם ממשי המניח את הדעת, לשיהוי הממושך. יתרה מכך וזה העיקר בעיני, עיון בבקשה ובפסקי הדין דלמטה מעלה כי סיכויי ההליך קלושים. מדובר בערעור "בגלגול שלישי", אשר אינו מעורר שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים.

הבקשה נדחית.