פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7125/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ב"ש 92692/07 שניתנה
ביום 15.8.07
תאריך הישיבה:
ט"ו באלול
התשס"ז
(29.8.07)
בשם המערער:
עו"ד אורי קינן
ועו"ד ק' צווטקוב
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
החלטה
1.
העורר יליד 1988, עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת אינוס קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים ובעבירת מעשים מגונים בקטינה הנ"ל.
המדינה ביקשה לעצרו עד תום ההליכים.
בהחלטה מיום 7.6.07 הורה בית המשפט על שחרורו לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית הערבים שהומלצו לכך בתסקיר המעצר ובפיקוח נוסף של אחד מהוריו.
טרם חלפו חודשיים והוא פנה בשתי בקשות לעיון חוזר בהחלטה. בראשונה, עתר להורות על שחרורו מתנאי מעצר הבית כדי שיוכל לשוב וללמוד במכללה הטכנולוגית, ובשניה עתר לאפשר לו לצאת לעבודה.
בית המשפט קמא (כב' השופט ג' קרא) דחה את שתי הבקשות מאחר ואלה הוגשו על ידו לבית המשפט "עוד טרם יבשה הדיו על החלטת בית המשפט שהורה על שחרורו בתנאים של מעצר בית".
כב' השופט ג' קרא הוסיף וציין כי "לא נשתנה דבר מאז ניתנה החלטת בית המשפט המצדיק הגשת בקשה לעיון חוזר".
בפני ערר שהגיש העורר כנגד החלטה זו.
לטענתו אין די בנימוקים האמורים של בית המשפט קמא לדחות בקשות העיון החוזר – שכן היה על בית המשפט לבחון האם היעתרות לבקשות תגביר מסוכנותו של העורר או תיצור חשש להימלטותו. רק לאחר בדיקה שכזו ורק מנימוקים שכאלה – כך טוען העורר בהודעת הערר – ניתן לדחות הבקשות שהוגשו לעיון חוזר.
2.
לא מצאתי ממש בערר זה.
בקשת העורר את בית המשפט קמא לעיון חוזר בהחלטה מיום 7.6.07 הוגשה כאמור ביום 5.8.07. הבקשה אינה נושאת על פניה נסיבה חדשה או עובדה כלשהי שנשתנתה מיום מתן ההחלטה ועד ליום הגשת הבקשה. אדרבא, הבקשה מפרטת את היותו של העורר תלמיד שנה י"ג במכללה טכנולוגית – המעוניין לשוב ללימודיו. נתון זה היה ידוע לעורר בעת שניתנה החלטת השחרור בערובה מלכתחילה – והוא מפורט בתסקיר המעצר העומד ביסוד אותה החלטה.
צדק איפוא כבוד השופט ג' קרא משדחה עקב כך את הבקשה על הסף – שכן כך מתחייב ומתבקש מהוראות סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים).
טענתו של העורר מפקיעה למעשה את המסגרת הדיונית שבתכליתו של מוסד העיון החוזר.
אין המדובר בבחינה מחודשת ומלכתחילה של הליכי המעצר או השחרור בערובה, שכן אלה נסתיימו בהחלטה שניתנה בהם.
הליך העיון החוזר על פי סעיף 52 לחוק לא נועד אלא לאותם המקרים בהם נשתנו נסיבות או נתחדשו עובדות שלא היו קיימות ולא היו ידועות בעת ההליך המקורי, וכזאת לא מתקיים בענין דנן.
מטעם זה אני מחליט לדחות את הערר.
ניתנה היום, ט"ו באלול תשס"ז (29.8.07).
ש ו פ ט