בש"פ 7149/09 אחמד שבלי נ. מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (מפי כב' השופטים ר' שפירא, ע' גרשון, צ' קינן) מיום 2.4.09 . הבקשה הוגשה ביום 7.9.09 . עיינתי בבקשה ובחומר שלפני, כמו גם בעמדת המשיבה המתנגדת לבקשה. מסקנתי היא, כי אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד. אמנם, הדין אינו דורש קיומו של "טעם מיוחד" לשם הארכת מועד בדין הפלילי (ראו סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982), ואף יש ליתן משקל בנוסף גם למעמדו היחסי של המבקש ולסוג ההליך בו מדובר. עם זאת, איחורו של המבקש הוא ניכר וזאת שעה שהמבקש היה מיוצג בהליכים השונים ובכלל זאת לפני בית המשפט קמא. בנסיבות אלו, אין די בטענה לקונית לפיה המבקש הינו חולה וכי היה טרוד עקב מתן פסק הדין האמור, ולו במובן זה שיכול היה המבקש לפנות לבית משפט זה בתוך המועד, ולמצער בסמוך לכך, ולבקש ארכה. כזאת לא עשה. לא הוכחו לפני נסיבות כאלו מהן ניתן להסיק כי אכן נבצר מן המבקש לפעול כנדרש במשך כל הזמן שחלף. מעבר לכך, סיכויי ההליך לא נראים בעיני כמצדיקים הארכת המועד - אם בהיותו "גלגול שלישי" של הנדון; אם בהיותו נסב על חומרת העונש בלבד, ואם בשל נימוקי פסק הדין קמא וקביעותיו העובדתיות לעניין חומרת מעשיו של המבקש. בגזר הדין ניתן אף משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש כאמור ובשים לב להיעדר תיעוד לעניין מצבו הרפואי (חסר שאף קיים כאמור בבקשה שלפני). מכלול הנסיבות שלפני, אינו מצדיק אפוא את הארכת המועד, והבקשה נדחית לפיכך.