פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7196/97
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
העוררת:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
פלוני
ואח'
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 8.12.97 בתיק ת.פ. 525/97
שניתנה
על-ידי כבוד השופט ע' חבש
תאריך
הישיבה: י"א בכסלו תשנ"ח (10.12.97)
בשם
העוררת: עו"ד אריה פטר
בשם
המשיבים: עו"ד ג. בולוס
החלטה
1.נגד המשיבים - קטינים (ילידי 13.11.83, 1.10.81, 30.10.83) - הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי (לנוער) בירושלים בו יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לשם ביצוע פשע (לשניים מהם), הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, חבלה בכוונה מחמירה והצתה (לשלשתם). האישומים מתייחסים לאירועים של הכנת בקבוקי תבערה שהושלכו על ידי משיבים 1-2 לעבר ישיבה בעיר העתיקה ולמחרת, על-ידי שלושת המשיבים, לעבר רחבת הכותל המערבי. הבקבוקים התנפצו והתלקחו. למרבית המזל לא נפגע איש.
2.אין חולק שקיימת עילת מעצר נגד המשיבים אלא שהשופט קמא החליט על חלופת מעצר על-ידי "מעצר-בית" מלא בבית ההורים, הפקדת ערבות בסך 1,500 ש"ח כל אחד וערבות של ההורים על סך 20,000 ש"ח. על כך מערערת המדינה.
3.העבירות בוצעו על רקע לאומני. בין אם הן פרי הסתה חד פעמית למעשים הנ"ל ובין אם הם חלק מהשקפה שהושרשה במשיבים ושמגמתה לפגוע ביהודים וברכושם, מצביעים המעשים על סכון גבוה ביותר לשלום הציבור מהמשיבים ומשכמותם.
4.אכן, המשיבים הם צעירים רכים בשנים, אולם הדבר לא הפריע להם לחבור יחד לתכלית משותפת ולבטא את עמדתם ותחושתם כלפי יהודים, במעשים פליליים מסוכנים. בכך לא רק סיכנו אחרים אלא לקחו על עצמם סיכון שאם יתפסו יהיה צורך להרחיקם מן החברה ולבלום את מסוכנותם.
5.עובדה היא שלמרות היותם קטינים ונתונים למרותם של הוריהם, לא מנעו ההורים מילדיהם מלגבש לעצמם דעות שהוליכו אותם למעשים שנעשו, גם אם נעשו ללא ידיעת הוריהם. מעשים מסוג זה, שאחריתם מי ישורם, אינם מעשי קונדס של צעירים שסרחו. מעשים כאלה מצביעים על תכנון מוקדם, הסתכנות וסיכון אחרים וכל זאת על רקע לאומני. מעשים מסוג זה, לא זו בלבד שהם מעמידים בסכנה את חייהם של מי שלעברם נזרקים אותם בקבוקים, אלא הם פוגעים ברקמה העדינה של החיים במשותף של ערבים ויהודים בכלל ובירושלים בפרט. המסוכנות המידית של מעשים אלה והחשש פן יישנו על-ידי המשיבים עצמם או על שכמותם, מצדיקה מעצרם עד תום ההליכים.
6.שמעתי מפי ב"כ המדינה, כי המשיבים הודו במעשים שיוחסו להם וכי הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להחשת הדיון ויש לצפות שייקבע לימים הקרובים. במצב דברים זה, ובהתחשב בגילם של המשיבים, ממליצה אני בפני בית המשפט המחוזי לקבוע את הדיון ללא דיחוי כדי שתקופת המעצר תהיה קצרה ככל האפשר.
7.סוף דבר, חלופת המעצר במקרה זה איננה משיגה את תכלית המעצר. הערר מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת והמשיבים ישארו במעצר עד תום ההליכים נגדם.
ניתנה היום, יא' בכסלו תשנ"ח (10.12.97).
ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97071960.
J02