פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
בש"פ
7301/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אלכנדר (בן מיכאל) סטקלר
בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ט באב התשס"ג (17.8.2003)
בשם המבקשת:
עו"ד ג'ני גינזבורג
בשם המשיב:
עו"ד יפית ויסבוך
החלטה
בפניי בקשה שניה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים. המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של רצח בכוונה תחילה ועם הגשת כתב-האישום נעצר עד תום ההליכים. כתב-האישום מייחס למשיב, שהוא חסר בית, רצח אכזרי שבוצע בעקבות קטטה בינו ובין חסרי בית אחרים, ביניהם המנוח. על-פי הנטען בכתב האישום, פגש המשיב במנוח בגן ציבורי בראשון לציון כשבוע לאחר הקטטה שהתקיימה ביניהם, ולאחר חילופי דברים שפך המשיב בנזין על ראשו של המנוח שהיה שרוע על ספסל בגן, הצית אותו ונמלט מן המקום. למנוח נגרמו כוויות קשות בכל חלקי גופו, והוא נפטר בבית החולים שלושה ימים לאחר ההצתה.
המשיב נתון במעצר משך שנה ומשפטו טרם התברר והוא מצוי רק בתחילתו. סיבות שונות גרמו לעיכוב בשמיעת המשפט רובן אינן נעוצות בסנגוריה אלא באילוצים הקשורים ביומנו של בית המשפט, בניסיונות להביא את הצדדים לידי הידברות ובטעמים נוספים. עתה מבקשת התביעה הארכת מעצר ונימוקה מעוגן במסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב. לבד מהעבירה החמורה המיוחסת לו, המתאפיינת באכזריות רבה, הורשע המשיב בעבר במספר עבירות אלימות, אף כי אלה לא היו חמורות במיוחד. חוות הדעת הפסיכיאטרית שנערכה לגביו לאחר העמדתו לדין חושפת פרשת חיים קשה וממנה מתברר כי עוד בטרם עלייתו של המשיב לישראל מרוסיה חווה אישפוזים פסיכיאטריים, וכי מקטנותו סבל מאלכוהוליזם כרוני, אשר תרם למעורבותו במעשי אלימות ולהסתבכותו בפלילים בארץ ובחו"ל. מטעמים אלה, אותם העלתה התביעה בבקשתה, אף הוארך מעצרו בבית משפט זה בהחלטתו של השופט טירקל מיום 25.5.03.
הסניגורית המלומדת של המשיב עשתה כל שניתן כדי לשכנעני שמסוכנותו של המשיב פחתה וכי כיום, לאחר שהוא שוהה זמן ניכר בכלא ומקבל טיפול, מצבו הוטב והוא אינו מכור כרגע לטיפה המרה, ולכן ניתן להציע חלופה למעצרו. עוד הדגישה את העובדה כי בכל תקופת היות מרשה נתון במעצר לא נשמעו ההוכחות בתיק.
שקלתי את טענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי נוכח אופיה החמור של העבירה המיוחסת למשיב, הרקע הנפשי של המשיב ונטייתו הברורה לאלימות, אין ניתן להסתפק בחלופת מעצר, על אף התמשכותו של ההליך. המשך שמיעת ההוכחות בתיק זה נקבע ליום 21.9.03 ויש לקוות כי עתה יעשה בית המשפט כל מאמץ לסיים את המשפט בתקופת הארכת המעצר.
אשר על כן, מוארך בזה מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים מיום 23.8.03 או עד למתן פסק דין, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט באב התשס"ג
(17.8.2003).
ש
ו פ ט ת