בש"פ 7305-23 בש"פ 7305-23

1.לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט ש' מלמד) ב-מ"ת 57153-03-23 מיום 27.9.2023, שבמסגרתה הורה על העברת המשיב למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני במוסד "ביתא אינגדה" בראשון לציון.

2.לפי עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיב ונאשמת נוספת, המשיב ביצע מעשה שוד אלים ומתוכנן של אדם בביתו בצוותא-חדא, תוך שניצל את העובדה שהנאשמת הנוספת בכתב האישום פיתתה את המתלונן, נכנסה עמו לביתו ומאוחר יותר פתחה עבור המשיב את דלת הכניסה לבית. המשיב נכנס לבית המתלונן, הלם בראשו בעוצמה במכות אגרוף ונטל מהבית סכום כסף גדול במזומן וטלפון נייד.

3.לטענת העוררת מעשי המשיב נעשו בתכנון, בתעוזה ובאלימות, וכתוצאה מהם נגרמו למתלונן שברים באיזור הלסת והוא נאלץ לעבור ניתוח להשתלת ברגים. נסיבות חמורות אלה, כך נטען, וכן התרשמותו השלילית של שירות המבחן מהמשיב, מלמדות שמדובר באדם שנשקפת מממנו מסוכנות גבוהה וברורה.

4.סוגיית מעצרו של המשיב הובאה לפתחו של בית משפט זה ב-בש"פ 5947/23 (השופט נ' סולברג), ובהחלטה שניתנה ביום 9.8.2023 צוין כדלקמן: "על פני הדברים, בהתחשב בכך שהנאשמת שהואשמה בכתב האישום ביחד עם העורר שוחררה ממעצר, ובשים לב לאמור בתסקיר, יש טעם בחתירה נוספת במגמה לאתר חלופה הולמת". ובהמשך: "למקרא התסקיר, בית ההורים כנראה איננו מתאים, ולגבי עמותת "אכפת", הוצגו כמה וכמה הסתייגויות. הוסכם אפוא בשלב זה על דחיית הערר, אך ככל שתבוא הצעה מצדו של העורר לפיקוח טיפולי במסגרת אחרת, יוכל לבקש עיון חוזר בסוגיית מעצרו, כדי שניתן יהיה לשקול אפשרות זו. טענות הצדדים שמורות להם".

5.בעקבות האמור לעיל בית המשפט המחוזי נדרש פעם נוספת לשאלת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, ובהחלטה מיום 19.9.2023 צוין: "הוגש עיון חוזר בעניינו של המבקש והיום נשמעו טענות הצדדים. ב"כ המבקש מציע כחלופה את בית אינגדה. מדובר בחלופת מעצר. לא ברור שהיא אכן חלופה טיפולית. יחד עם זאת, לנוכח החלטת ביהמ"ש העליון, אני סבור כי בנוסף לחלופה עצמה, כאשר יהיה פיקוח אלקטרוני, ניתן יהיה לאשר חלופה זו תוך קביעת תנאים וערבויות מתאימות". בהחלטה נוספת מיום 27.9.2023 נקבע כי ניתן לאשר חלופת מעצר זו. משכך, בית המשפט המחוזי הורה כי המבקש יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני בהוסטל ביתא אינגדה בתנאים וערבויות נוספים, בכללם, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית בסך 5,000 ש"ח וכן ערבות עצמית וצד ג' שתיחתם על ידי כל מפקח, בסך 10,000 ש"ח כל אחת.

6.התלבטתי לא מעט אם נכון להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה. בסופו של דבר סברתי, לא בלי היסוס, ולמרות שיש ממש בערר, הרי לנוכח חלוף הזמן הרב מיום הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים (23.3.2023), אין התקדמות של ממש בשמיעת הראיות בתיק, אזי יש לדחות את הערר.

יחד עם זאת, אני סבור כי אין די בערבויות הכספיות שנקבעו. חלף אלו אני קובע כי ההפקדה במזומן או ערבות בנקאית תעמוד על 50,000 ש"ח, והערבות העצמית וצד ג' שתיחתם על ידי כל מפקח תעמוד על 40,000 ש"ח כל אחת.

בנוסף, היה והמשיב יפר את תנאי שחרורו למעצר בפיקוח אלקטרוני, ייעצר לאלתר.

7.הערר נדחה אפוא, בכפוף לאמור לעיל.