בש"פ 7328/06 פלוני נ. מדינת ישראל

1.כתב האישום בתיק זה כולל שלושה אישומים. כל האישומים, עניינם סחר בסמים. בכל אחת מהפעמים מדובר במכירה של כחמישים טבליות מסוג LSD אותן מכר העורר לסוכן משטרתי. הסוכן שילם 1,500 ש"ח או קרוב לכך תמורת כל אחת מהקניות. הפעילות המתוארת התמשכה על-פני תקופה של כחודש ימים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המדינה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. כיון שהעורר יליד 27/6/88, התקיים הדיון המקורי בבית המשפט לנוער. כבוד סגנית הנשיא (כתוארה אז), השופטת ויגוצקי מור, הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים ועל כך הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. הדיון בבית המשפט המחוזי התפרש על-פני שתי ישיבות. בישיבה הראשונה דן כב' השופט ד"ר קובי ורדי, שהורה על מתן תסקיר של שירות המבחן. הדיון השני התנהל בפני כב' השופט ד' רוזן שדחה את הערר והשאיר על כנה את החלטת בית משפט השלום לנוער. במהלך הטיעון בפניי העלתה הסנגורית טענה (שלא נטענה בהודעת הערעור) ולפיה חילופי המותב בבית המשפט המחוזי פגעו בעורר. בעוד השופט ורדי סבר כי יש מקום לשקול חלופת מעצר, השופט רוזן גילה דעתו כי אין לכך מקום תהא החלופה אשר תהא. לטענה זו אתייחס בהמשך.

על החלטתו של כבוד השופט רוזן שהותירה את העורר במעצר, הוגש הערר הנוכחי.

2.על אלה שמה הסנגורית את הדגש:

א.העורר היה קטין בזמן ביצוע העבירות וגם היום הוא נמצא על "סף קטינות".

ב.העורר השיג את הסמים עבור הסוכן על-מנת להתחבב ולהתחבר אליו.

ג.העורר נטל אחריות למעשיו. אין מדובר במי שהדרך העבריינית היא דרך

חייו.

ד.העורר הפסיק ממעשיו בשלב מסוים ואף הודיע לסוכן כי לא ישיג עבורו סמים פעם נוספת.

ה.המעצר בוצע כשבעה חודשים לאחר אירוע המכירה האחרון.

ו.משפחתו של העורר התגייסה בשלב זה למענו והיא איננה חוסכת במאמצים כדי להעלותו על דרך הישר. העורר הופנה לעובדת סוציאלית שמוכנה לטפל בו ולדווח לשירות המבחן על התקדמות בטיפול.

ז.באת כח העורר מפנה לפסיקה לפיה גם כאשר מדובר בעבירות של סחר בסם יש לשקול חלופות מעצר וכי יש לאזן בין האינטרס הציבורי לשלום הציבור ובטחונו לבין זכותו של אדם לחירות אישית (בש"פ 7440/01 מימון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

דיון

3.שקלתי בקפידה את טיעוניה של הסנגורית ולא נראה לי כי ניתן במקרה זה להסתפק בחלופת מעצר. מקובל עלי כי בית המשפט לעולם אינו מתפרק מחובתו לבחון חלופת מעצר שפגיעתה בחירותו של נאשם פחותה, גם כאשר מדובר בעבירות סמים. הבחינה היא אינדיבידואלית תוך התייחסות למהות העבירה ולמיהות העבריין. אין מדובר בישום "מכני" של נוסחה אלא בשקילה עניינית של מכלול הנסיבות. לרוע המזל, דווקא המכלול במקרה הנוכחי, מצביע על כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי - בדין יסודה.

4.מדובר כאמור, בשלוש פעמים שהתפרסו על פני כחודש, כאשר בכל פעם מכר העורר סמים בשווי של כ-1,500 ש"ח לסוכן. מדובר בסם בעל השפעות קשות. הכמות שנמכרה משמעותית והזרמתה לשוק עלולה לגרום לנזק רב לצרכנים פוטנציאליים. יכולתו של העורר להשיג את כמויות הסם שמדובר בהם, מצביעה על כך שהיתה לו נגישות לעולם הסמים. גם הדרך הספציפית שבה נעשה הסחר, מצביעה על מקצועיות בהבדל מאפיזודה חד-פעמית. כך למשל, באישום הראשון מדובר בכך שהסם הועבר לסוכן על-ידי אחר, כאשר בדיעבד, התקשר העורר לסוכן והסביר לו כי העסקה בוצעה באמצעות אחר מכיוון "שהיו הרבה אנשים באזור". העורר גם אמר לסוכן שיעדכן אותו, אם אינו מרוצה מהסמים. עצם העובדה שהעורר יכול היה לגייס אדם נוסף שיעביר את הסמים והתעניינותו המאוחרת בשביעות רצונו של הקונה - מצביעה כאמור, על פעילות שהיתה חלק מעולמו של העורר לפחות באותה נקודת זמן. המכירות הנוספות תומכות במסקנה זו.

לעבירה המרכזית הצטרפה בשניים מהאישומים גם עבירה של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. באישום הראשון הגיע העורר במשאית שבה נהג, כאמור, ללא רישיון. באישום השלישי, נהג באופנוע, גם זאת ללא רישיון. הנהיגה ללא רישיון, מצביעה אף היא על נורמות עברייניות.

5.כמשקל נגד לאמור לעיל, הצביעה הסנגורית על כך שבשלב מאוחר יותר התקשר הסוכן לעורר, לצורך רכישת סם. העורר לא סיפק לו סמים ואמר לו כי "התנתק מאותם חברים שעוסקים בסמים". בכך רואה הסנגורית, שינוי דרך מצידו של העורר והתנתקות מעולם הסמים (ראה דו"ח פעולה זכרון דברים תפיסה וסימון מיום 14/6/06, נספח ט' להודעת הערר). עיון בדו"ח הנ"ל עד תומו, מצביע על כך שההתנתקות היא חלקית בלבד. הסוכן מספר כי בהמשך, אמר לו העורר כי יבדוק עם בחור אחר שהוא מכיר, המתעסק בסחר בסמים, את האפשרות לספק לסוכן סם. העורר הבטיח לסוכן כי יהיה עימו בקשר. לפיכך, קשה לראות בדו"ח הנ"ל משום אסמכתא לפרידה מעולם הסמים.

6.פסיקתו של בית משפט זה בסוגית המעצר עד תום ההליכים כאשר מדובר בעבירות סחר בסמים הינה עקבית. המסר העובר בה כחוט השני הינו כי המלחמה בנגע הסמים, איננה מותירה מקום לפשרות. בית משפט קמא (השופט ד' רוזן), ציטט מספר רב של החלטות ברוח זו, לרבות החלטות המתייחסות לקטינים המצויים בהליך גמילה, עבר נקי וכיוצא באלה גורמים שיכולים להביא בנסיבות אחרות להפנייתו של הנאשם לחלופת מעצר.

הסנגורית הפנתה להחלטות אחרות שבהן הורה בית המשפט על שחרורו של הנאשם גם כאשר מדובר בעבירות של סחר בסמים.

אכן, לא נעדר מקומן גם של החלטות מסוג זה. כפי שנאמר לעיל, העובדה שמדובר בעבירות סם איננה מאיינת את יכולתו ואת חובתו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר. אולם, דרכו של סוחר סמים לחלופת מעצר, תהיה קשה יותר ותחייב הקפדה ובדיקה מעמיקה של מכלול הנסיבות. רק מסקנה כי עם המסוכנות האינהרנטית הגלומה בעבירות הסחר בסם, ניתן להתמודד באמצעות חלופה הולמת תביא לשחרורו של נאשם בעוד משפטו מתנהל.

7.אם לא די במהותן של העבירות, הנה גם עברו של העורר אינו מדבר לטובתו. העורר הורשע כחצי שנה לפני ביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום הנוכחי בסדרת עבירות קשות. מדובר בשוד ובמספר התפרצויות לרבות התפרצות מתוחכמת ונועזת, שכללה שבירת קיר של חנות וגניבת סחורה בשווי של כ-50,000 ש"ח. בית המשפט שדן באותו תיק התייחס לנסיבות המחמירות, ציין גם כי "התייחסותו של הקטין לעבירות, כמפורט בתסקיר מדאיגה" ועדיין הלך לקראת העורר כברת דרך של ממש והטיל עליו מאסר על תנאי וכן שירות למען הזולת בהיקף של 300 שעות. את האמון שנתן בו בית המשפט שם, ניצל העורר לרעה בביצוע העבירות הנוכחיות. המעבר מעבירות רכוש לעבירות של סחר בסמים, בפרק זמן קצר – מהווה סטירת לחי לאותו רצון של בית המשפט לנוער להעניק לו הזדמנות נוספת.

8.לכל האמור לעיל, מצטרף האמור בתסקירי המעצר בתיק זה. שני תסקירים הוכנו והוגשו. התסקיר הראשון הוא מיום 26/6/06. בתסקיר זה, אומר שירות המבחן כי "ניתן להתרשם מהתנהגות מניפולטיבית, בעלת אופי אנטי סוציאלי ואנטי חברתי, תוך קושי לקבל נורמות וחוקים". עוד מציין שירות המבחן שהעורר עבד במקום עבודה מסודר ובמקביל ניהל פעילות עבריינית בתחום עבירות הרכוש והסמים. המסקנה הכוללת היתה כי נראה שהעורר בחר בדרך עבריינית כדרך חייו. למרות זאת נבחנה גם חלופת המעצר שהוצעה, דהיינו פיקוח של הורי העורר. קצינת המבחן התרשמה כי האב (החורג) איננו מהווה עבורו סמכות ואיננו פנוי לפקח עליו. באשר לאם, העורר איננו מקבל את מרותה ומפגין כלפיה זלזול וריחוק. בתסקיר הנוסף מיום 4/9/06, נבחנה אותה חלופת מעצר, קרי: השגחתם של האב והאם, שאליהם התווספה גם הסבתא האמורה להשגיח על העורר ביחד עם האם בשעות שהאב נמצא בעבודה. קצינת המבחן מציינת בתסקיר זה, כי התלבטה רבות כאשר אל מול גורמי הסיכון נראה שהמשפחה התגייסה באופן אמיתי לסייע לעורר. העורר הופנה לטיפולה של עובדת סוציאלית ובני המשפחה מוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי לתמוך בו. בסיכומו של דבר, אומרת קצינת המבחן כי אם יוחלט לשחרר את העורר, הרי יש להורות על הימצאותו בפיקוח הוריו כאשר לכך יתלווה פיקוח אלקטרוני וכן התחייבות מצידה של העובדת הסוציאלית המטפלת בו, לדווח לשירות המבחן על כל שינוי מדאיג במצבו.

9.באת כח העורר רוצה לראות בתסקיר זה משום שינוי עמדה של שרות המבחן. לצערי, אינני יכולה לראות עימה עין בעין בנושא זה. גם התסקיר החדש, איננו תומך בשחרורו של העורר. הוא מציג, אלו מול אלו, את גורמי הסיכון מול גורמי הסיכוי ולא בהכרח ידם של אלה האחרונים גוברת. עדיין, מדובר בהתנהגות מניפולטיבית של העורר ומבין השורות עולה החשש שההתגייסות הנוכחית של המשפחה, מקורה אף היא באותה התנהגות מניפולטיבית ובלחץ שהפעיל העורר. אופי העבירות שמדובר בהן, הנורמות העברייניות שהן ככל הנראה חלק מעולמו של העורר, כאשר לצידן חלופת מעצר "מהוססת" שנפסלה בעבר על-ידי שירות המבחן - מביאים אותי לכלל מסקנה כי לא ניתן להסתפק בה במקרה הנוכחי. כיוון שכך, אינני רואה מקום להרחיב בשאלת חילופי המותב. גם אם היה מקום לשקול חלופת מעצר (כפי שסבר כבוד השופט ק' ורדי), חלופת המעצר שהוצעה אין די בה.

התוצאה היא כי אני דוחה את הערר.