בש"פ 7440/01 דוד מימון נ. מדינת ישראל

(1) זהו ערר על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. העורר הואשם בבית משפט השלום בעבירות סמים בשני אישומים: האחד - סחר בסם מסוכן בכך כי ביום 21.6.01 מכר ביחד עם אחר 200 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA בתמורה של -3,750 ₪, והשני - בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שבאותו יום נמצא מחזיק בביתו 0.71 גרם קוקאין.

תחילת ההליך בעניין מעצרו של העורר הוא בדיון בבית משפט השלום (בפני כב' השופט יצחק יצחק) אשר מצא, ראשית, כי ישנן ראיות לכאורה הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו. כן נמצאה עילת מעצר כנגד העורר, אולם נוכח עברו הנקי הורה בית המשפט על הגשת תסקיר המעצר בעניינו. תסקיר המעצר שהוגש כלל חוות דעת חיובית ביסודה על אישיותו של העורר, המתפקד, דרך כלל, במסגרות נורמטיביות, והוצעה על ידי שירות המבחן חלופת מעצר בעניינו. העניין חזר לבית משפט השלום, והפעם להרכב אחר (כב' השופטת אמסטרדם). בהחלטתה קבעה השופטת כי עולה מחומר הראיות כי העורר שימש כעבריין העיקרי במעשי הסחר בסמים והיא דחתה את המלצת שירות המבחן לשחררו בחלופת מעצר. את שחרורו של השותף, שחלקו בפרשה היה שולי יותר, ביססה על רקע מצב בריאותו הקשה, בהיותו סובל ממחלת ניוון שרירים בשלב מתקדם. בהעדר נסיבות חריגות המצדיקות שחרור, קבעה ערכאת בית משפט השלום כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. העניין הגיע במסגרת ערר לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק) והוחזר על ידה לבית משפט השלום על מנת שיתייחס בצורה כוללת הן להיבט הראיות והן להיבטים האחרים. התיק חזר לבית משפט השלום והפעם להרכב כב' השופטת גרינברג. בהחלטתה, ניתחה השופטת את הראיות בפירוט ומצאה כי קיימות ראיות לכאורה מתוכן עולה סיכוי סביר להוכחת אשמתו של העורר. כן נקבע על ידה כי קימת חלופת מעצר, ולאחר ניתוח מכלול נסיבות הענין והתייחסות לתסקיר המבחן קבעה כי אין לשחרר את העורר מהמעצר לאור אופי העבירות בהן הוא מואשם ומשלא הוכחו נסיבות יוצאות דופן וחריגות המצדיקות שחרור. הענין הובא בערר נוסף בפני בית המשפט המחוזי (כב' השופט גורפינקל), אשר אישר את הקביעה לפיה ישנה תשתית של ראיות לכאורה להרשעת העורר ומצא כי אין לשחררו משמדובר בסוחר סמים שלא הוכחו לגביו נסיבות חריגות כלשהן המצדיקות שחרור.

(2) בערר בפני ביקש ב"כ העורר להדגיש את הנורמטיביות שבהתנהגות מרשו עד לארוע הנדון, ונאחז בהמלצת שירות המבחן לשחררו בחלופת מעצר.

נתתי דעתי לנסיבות הענין ובאתי לידי המסקנות הבאות:

לעורר מיוחסות עבירות סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית אשר, על פניהן, מעלות חשש למסוכנות לציבור. משכך, קימת עילת מעצר כנגד העורר. עם זאת, מצווים אנו לבחון אפשרות חלופת מעצר כאשר מצויות נסיבות מתאימות בהן אפשר ומטרת המעצר תושג באמצעות תנאי שחרור שפגיעתם בחירותו האישית של הנאשם עשויה להיות פחותה. בבחינת חלופה כאמור יש לאזן בין שיקולי האינטרס הציבורי בשלום הציבור ובטחונו לבין זכותו של אדם לחירות אישית וזאת גם כאשר מדובר בעבירות סחר בסמים ככל שעולה מהנסיבות המיוחדות לענין.

עם כל חומרתן של העבירות המיוחסות לעורר, יש לבחון האם שחרורו עלול להוות סיכון מבחינת סיכויי חזרתו למעשי עבריינות בתחום הסמים. לענין זה יש לומר: מדובר בשתי עבירות סמים המתייחסות לאותו יום - 21.6.01, כאשר אף כי מדובר בסמים קשים, הכמויות בהן מדובר אינן גדולות במיוחד. עשוי להיות, אף כי אין בטחון בכך, כי מדובר בארוע נקודתי וחריג מבחינת העורר ואפשר כי אין מעשי העבירה משקפים פעילות פלילית מתמשכת בתחום הסמים. לאפשרות זו מצטרפים הנתונים החיוביים ביחס לעורר שהובאו בתסקיר המעצר, קרי: מדובר בבחור צעיר בין 29 המתגורר בבית הוריו ומפקד בדרך כלל במסגרות נורמטיביות. משפחת העורר מתוארת כמשפחה חיובית ביותר וכמערכת תומכת העשויה לסייע לו להישמר מפני התנהגות חריגה נוספת. בנסיבות אלה, מאחר שאפשר וההליך הנוכחי המתנהל כנגד העורר משקף מצב שאינו אופייני להתנהגותו, ומאחר שהוצעה חלופת מעצר קונקרטית בפיקוח מתאים, עשוי שחרורו של העורר בנסיבות הענין לשרת תכלית שיקומית חשובה, ולמנוע הידרדרותו לעולם הפשע, וכל זאת אם ילווה בפיקוח שירות המבחן ויזכה לתמיכה משפחתית איתנה.

לאור זאת, אני מחליטה לשחרר את העורר ממעצרו בכפוף לתנאים הבאים:

(1) מעצר בית מלא בבית דודתו של העורר, הגב' ז'קלין מרח' הדר 19 בהרצליה, עמם תתגורר גם אמו של העורר, אשר תפקח על התנהגותו. האם תדווח למשטרה על כל מקרה של הפרת תנאים אם, חלילה, תתרחש הפרה כזו.

(2) הפקדה כספית בסכום של 10,000 ₪.

(3) ערבות עצמית של העורר בסך 50,000 ₪.

(4) ערבות צד ג' של שתי ערבות - הגב' ז'קלין רחום ואם-העורר, כל אחת בסך 25,000 ₪.

(5) עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון.

(6). פיקוח שירות המבחן.

העורר יוכל לצאת ממעצר הבית לצורך פגישות עם שירות המבחן ככל שידרש, ובלבד שבכל יציאה ילווה על ידי בן משפחה מבוגר.

הערבויות יינתנו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.