בש"פ 7329-23 בש"פ 7329-23

1.לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת א' פינק) ב-מ"ת 69518-01-23 מיום 27.9.2023, בגדרה בית המשפט הורה על שחרור המשיב למעצר בית מלא, לצד העמדתו בתנאים מגבילים.

2.כתב האישום שהוגש נגד המשיב מונה שלושה אישומים, כאשר בכל אחד מהם יוחסה למשיב עבירה של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה, לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי האישום הראשון, במהלך שנת 2022, המשיב ובתה של זוגתו, קטינה ילידת שנת 2013 (להלן: הקטינה), שהו יחד בבית המשפחה. הקטינה ביקשה מהמשיב להביא לה את מכשיר הטלפון הנייד שלו בעת ששהתה במקלחת. המשיב נכנס למקלחת, סגר את הדלת, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו, והחל לאונן בפניה עד שהגיע לפורקן מיני. לאחר שהקטינה סירבה לדרישתו לגעת באיבר מינו, המשיב אמר לה שאם "לא תעשה לו גם", היא לא תקבל את מכשיר הטלפון הנייד. הקטינה עמדה בסירובה ויצאה מהמקלחת.

על פי האישום השני, ביום 3.8.2022, כאשר הקטינה סיימה להתקלח, המשיב קרא לה לבוא אליו לחדר. לאחר שהקטינה נכנסה לחדר והתיישבה על המיטה בסמוך למשיב שהיה לבוש בחלוק, הלה דרש ממנה לשבת על ברכיו, אך סורב. מיד לאחר מכן, הציג לקטינה סרטון הכולל החדרת חפץ לאיבר מינה של אישה, תוך שאמר לה כי הוא גם רוצה לעשות לה כך לכשתגדל, וביקש ממנה לא לספר על כך לאימה.

לפי האישום השלישי, במהלך חודש נובמבר 2022, הקטינה ביקשה מהמשיב את עזרתו במציאת בגד הים שלה. המשיב הגיע לחדרה של הקטינה ומצא בו את בגד הים. הקטינה ביקשה מהמשיב שייצא, אך הוא התעקש להישאר בחדר והבטיח לה כי לא יסתכל עליה בעודה מתלבשת. לאחר שהקטינה פשטה את בגדיה על מנת ללבוש את בגד הים, המשיב ניגש אליה בעודה עירומה, נגע באיבר מינה והניח את ידו על אפה כדי שתריח אותה. מיד לאחר מכן, המשיב נגע בחזה של הקטינה, מישש אותו בניגוד להסכמתה ואמר "איך גדל לך הציצי". הקטינה חשה חוסר נעימות, סיימה להתלבש ויצאה מהחדר.

יצוין, כי בשלב זה עומדת לפני בית המשפט המחוזי בקשה שטרם הוכרעה לתיקון כתב האישום, באופן שיתווסף אישום רביעי נגד המשיב בגין מעשים שביצע לכאורה נגד הקטינה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

3.בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר מעצר ביום 5.2.2023, לאחר שבאת-כוח המשיב באותה העת הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה נגדו. בעניינו של המשיב התקבלו שלושה תסקירי מעצר, וביום 23.5.2023, הוחלט על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים.

בקשת המשיב לעיון חוזר נדחתה ביום 19.7.2023, תוך שצוין כדלקמן "עמדתי [...] על עוצמתן של עילות המעצר והדברים אינם צריכים ביאור נוסף. מאז ניתנה ההחלטה חלפו פחות מחודשיים ואין מדובר בפרק זמן מספק המצדיק הקלה בתנאי המעצר באזוק אלקטרוני".

לא חלף זמן רב, וביום 14.8.2023 המשיב שב והגיש בקשה נוספת לעיון חוזר. הפעם, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה וחלף המעצר בפיקוח אלקטרוני, הורה על העברתו למעצר בית מלא, תוך שהתיר לו לצאת למקום עבודתו ולהתאווררות ב"חלונות" קבועים, בנמקו כי המשיב לא הפר את תנאי חלופת המעצר שבה שהה בחלוף 4 חודשים.

4.מכאן ערר המדינה שבפניי. על פי הנטען, בית המשפט המחוזי שגה עת הורה על ביטול מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. זאת, לנוכח עובדות כתב האישום המייחסות למשיב עבירות מין חמורות, אשר יש בהן כדי ללמד על מסוכנות "עצומה", כלשון העוררת, המחייבת לכל הפחות מעצר בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים. עוד הפנתה העוררת לאמור בתסקיר המעצר, ולפיו הוערך קיומו של סיכון להישנות התנהגות מינית פוגענית מצד המשיב, וכי רמת סיכון זו לא פחתה לאורך ההליך בעניינו. נוסף על כך, העוררת טוענת כי ארבעת החודשים שחלפו אינם בגדר חלוף זמן משמעותי דיו המצדיק הקלה בתנאי המעצר; וכי בהחלטת בית המשפט המחוזי מגולמת "קפיצה" גדולה מידי לקראת המשיב – שכן, חלף מעצר בפיקוח אלקטרוני ללא כל חלונות התאווררות, הוחלט לשחררו למעצר בית ללא פיקוח אלקטרוני, הכולל הן חלונות יציאה לעבודה והן חלונות התאווררות. לבסוף, נטען כי בית המשפט המחוזי לא ייחס בהחלטתו משקל מספק לחשש לשלום הקטינה ולעמדת אימה, כפי שאלו באו לידי ביטוי בתסקיר המעצר. נוכח האמור, העוררת מבקשת להורות על המשך מעצרו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא ובפיקוח אלקטרוני.

5.מנגד, בא-כוח המשיב בטיעוניו לפניי, סמך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי ניתן אמון במשיב עוד בטרם שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני, עת הותר לו לצאת מבית המעצר לאירוע משפחתי בליווי שני מפקחים, וכי המשיב, כך נטען, לא מעל באמון שניתן בו, אלא יצא וחזר בזמן מבלי שלווה על ידי שירות בתי הסוהר. עוד הוסיף בא-כוח המשיב בהקשר זה, כי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר היציאה לאירוע המשפחתי הוגש ערר מטעם המדינה שנדחה ב-בש"פ 2724/23. לטענתו, נימוקי דחיית הערר התבססו, בין השאר, על כך שאין חובה שהקטינה תדע היכן מצוי המשיב, ונימוק זה רלוונטי גם לערר דנן בכל הקשור לטיעוני העוררת בדבר ההשפעה על מצבה הנפשי של הקטינה. כמו כן, נטען כי המשיב נעדר עבר פלילי, וכי יש מקום להתחשב במצבו הכלכלי. עוד הלין בא-כוח המשיב על הימשכות ההליכים בעניינו.

6.דין הערר להתקבל.

המסכת העובדתית הלכאורית שנפרסה לעיל, מלמדת באופן ברור על המסוכנות שנשקפת מהמשיב. למשיב מיוחסת שורה של עבירות מין, שחומרה יתירה מגולמת בהן משמדובר לא רק בקטינה רכה בשנים, אלא גם במי שהיא בתו של זוגת המשיב. יוצא אפוא כי לכאורה, המשיב ניצל את שהותו בבית מגוריה ואת טיב יחסיו עם הקטינה, לצורך גחמותיו המיניות, כל זאת תוך שפגע בה מינית מאחורי גבה של זוגתו, אם הקטינה. מעשיו אלה מעוררים סלידה ומלווים בניצול תמימותה וגילה הצעיר של הקטינה (ראו והשוו: בש"פ 3238/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (19.5.2022)). ארבעת החודשים שחלפו ממועד שחרורו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, אינם מצדיקים כבר עתה את תנאי שחרורו החדשים, וזאת שבועות בודדים מהחלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי שבה נתן ביטוי הלכה למעשה למסוכנותו. הדברים אמורים ביתר שאת, לנוכח קולת התנאים החדשים שנקבעו. בית המשפט המחוזי סטה אפוא סטייה ניכרת מנקודת האיזון הראויה במקרה דנן, בין האינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור בכלל ושלום הקטינה בפרט, לבין זכותו של המשיב לחירות בטרם הוכרע דינו.

7.יתר על כן, בתסקיר המעצר מובאים דבריה של אם הקטינה ביחס לחששה מפני שחרורו של המשיב ובדבר מצבה הנפשי הירוד של ביתה. עוד הביעה האם את הערכתה כי שחרור המשיב יפגע בתחושת המוגנות של הקטינה ובסיכויי שיקומה. דברים אלו מחזקים את המסקנה כי נקודת האיזון הראויה בעניינו של המשיב היא שונה מזו שקבע בית המשפט המחוזי ואף על כך יש לתת את הדעת (ראו והשוו: בש"פ 3135/07 גדיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2007)).

8.אשר לנטען מפי בא-כוח המשיב בדבר יציאתו של האחרון לאירוע משפחתי – איני סבור שיש בטיעון זה כדי לסייע בידו. מדובר ביציאה חד-פעמית לאירוע למשך 6 שעות בלבד, ומשכך, אין לייחס לעובדה זו משמעות כלשהי לעניין ההשפעה של שחרור המשיב ממעצר בפיקוח אלקטרוני על מצבה הנפשי העתידי של הקטינה.

9.סיכומו של דבר, הערר מתקבל.

יחד עם זאת, ההליך מושא הערר שבפניי קבוע לשמיעת ראיות לימים 8.11.2023, 21.11.2023 ו-7.1.2024. המשיב יוכל לשוב ולהגיש בקשה לעיון חוזר בתום שמיעת הראיות במועדים אלה.