בש"פ 738/09 מדינת ישראל נ. גיא וייסמן

1.

זו בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 4.2.09 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

2.

המשיב מואשם בשורה ארוכה של עבירות שעיקרן גניבת כ-123 מליון ₪ מכספי חב' הראל בית השקעות בע"מ, תוך מחיקת כל ההון העצמי של החברה, וכן בשורה של פעולות שתכליתן להסתיר ולהסוות את מעשיו, ובכלל זה על דרך של רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, עבירות הלבנת הון, ועוד.

3.

בתיק זה התקיימו עד כה 53 ישיבות הוכחות בהן נשמעו עדויות של כ-29 מתוך 86 עדי תביעה. 27 ישיבות בוטלו בשל סיבות הקשורות במשיב ובא כוחו.

4.

התיק קבוע לשמיעת ראיות ברצף פעמיים בשבוע בימים ראשון ורביעי. עד לסיומו נותר לשמוע עדויות של עדים רבים.

5.

מ דובר בהליך רב ממדים ורב מורכבות, אשר לאור טיבו מחייב הקדשת זמן שיפוטי רב. אולם מעבר לכך, ניהולו של תיק זה נתקל בקשיים בעלי אופי ייחודי הנובעים מדרך התנהלותה הבלתי שגרתית של ההגנה, הגורמת לסירבול ולהארכה ניכרת ביותר של הזמן השיפוטי המוקדש להליך זה, ואשר יתחייב עוד בהמשך.

6.

כבר בהחלטת הארכת המעצר הראשונה מעבר לתשעה חודשים, ביום 11.2.08, הצביע בית משפט זה על דרך התנהלותה הבעייתית של ההגנה, כפי שעלתה מהפרוטוקולים של דיוני הערכאה הדיונית,המשקפת טקטיקה הגורמת לשיבוש סדר הישיבות המתוכנן, ולעיכובים ניכרים בניהולו התקין של ההליך.

בהחלטת הארכת המעצר השניה מיום 10.5.08 חזר בית משפט זה והצביע על כך שההגנה פועלת באופן מודע, מכוון ושיטתי לשיבוש ההתנהלות התקינה של ההליך. בית המשפט ציין כי "כאשר נעשית פעולה מכוונת ושיטתית המשבשת את התנהלותו של ההליך ומסכלת אפשרות של ניהול יעיל, על בעל הדין לשאת בתוצאות".

בהחלטת הארכת המעצר השלישית, מיום 8.8.08, חזר בית משפט זה וציין כי

"הרושם המתקבל הוא שההגנה ממשיכה בהתנהלותה, ושמה שוב ושוב מכשולים המונעים ניהול תקין של ההליך. ... אין מקום למתן פרס להגנה המתנהלת בדרך בה פועלת ההגנה בהליך דנא".

בהחלטת הארכת המעצר הרביעית מיום 30.11.08 הצביע בית משפט זה על כך כי מעבר לדרך ההתנהלות המיוחסת לב"כ המשיב, קיימת גם בעייה אובייקטיבית לאור מצבו הרפואי, דבר שגרם לכך כי בתקופת ההארכה השלישית התקדמות ההליך השיפוטי כמעט נעצרה. בית המשפט עמד על הצורך למצוא פתרונות קונסטרוקטיביים למצב שנוצר.

7.

למרבית הצער, גם בשלב הדיוני שלאחר הארכת המעצר השלישית, לא נכנס ההליך השיפוטי למסלול תקין ויעיל. מעיון בפרוטוקולים של דיוני בית המשפט עולה תמונת התנהגות חסרת תקדים של ב"כ המשיב כלפי עדי התביעה ובית המשפט. עקב כך, ההליך מתנהל תוך סטייה קיצונית ביותר מכללי הדיון הבסיסיים, ותוך חריגה מחובת הכבוד שעורך דין חב בה בראש וראשונה, כלפי בית המשפט, וגם כלפי בעל הדין שכנגד והעדים. החריגה בענייננו מתבטאת, בין היתר, בעזיבה הפגנתית של הסניגור את אולם בית המשפט באמצע חקירת עד, בפגיעה בוטה בכבודו של בית המשפט, באי התייצבות הסניגור לישיבות הוכחות שנקבעו מבעוד יום בלא קבלת היתר מבית המשפט, ובהתעלמות שיטתית מהחובה לקיים את ציוויי בית המשפט, כשהם אינם לרוחו. מצב הדברים המתואר החריף עד כדי כך שמשהגיעו מים עד נפש נאלץ בית המשפט קמא להפנות את הענין לראש לשכת עורכי הדין. תיאור הדברים האמור הביא עמו בדרך הטבע לדחיית ישיבות רבות ולהתארכות המשפט שלא בעטיו של בית המשפט, העושה כל מאמץ אפשרי לקדם את ההליך ולסיימו בקצב יעיל ככל הניתן.

8.

בשלב מסוים עלתה אפשרות שחרורו של ב"כ המשיב מן הייצוג והטלת התפקיד על הסניגוריה הציבורית. אולם המשיב הודיע כי אינו מעונין בכך.

9.

לאור הנסיבות המתוארות, אין מנוס מהארכה נוספת של מעצר המשיב, כמבוקש על ידי המדינה.

10.

על חומרתן המופלגת של העבירות המיוחסות למשיב, והמסוכנות הנובעת מהן אין צורך להכביר מילים. גם החשש לשיבוש מהלכי המשפט על ידי המשיב עדיין בעיצומו, וכן החשש להימלטותו מן הדין עומד בעינו כמקודם, בין היתר לאור העובדה כי מרבית הכספים הגנובים לא אותרו, ועשויים להימצא אי שם בחוץ לארץ ולהקל על מעברו של המשיב לארץ אחרת. העונש לו צפוי המשיב אם יורשע הוא כבד, ועשוי אף הוא להוות תמריץ לבריחתו.

11.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט מודריק) הדן בתיק מורכב זה עושה מעל ומעבר למצופה לצורך קידום הדיון וסיומו של ההליך ביעילות ובמהירות ככל הניתן. אין זה דבר של מה בכך להקצות שני ימי דיונים מלאים בכל שבוע לניהול הליך זה עד לסופו, בהינתן הנטל כללי הכבד המוטל על בית המשפט גם בעניינים מורכבים ודחופים אחרים.

12.

אלא שמאמציו והשקעתו הרבה של בית המשפט המחוזי סוכלו עד כה על ידי המשיב ובא כוחו, אשר לא החמיצו שימוש בכל אמצעי אפשרי על מנת להקשות על ההליך, להאט אותו, לבטל דיונים, להעמיס על ההליך נטלים מיותרים, ומעל לכל – לפגוע בכבודו של המוסד השיפוטי ושל השופט המנהל את המשפט. המשיב, הרגיש באופן טבעי לזכויותיו ולחירותו, אמור היה להעמיד בראש מעייניו דוקא את ניהולו היעיל והענייני של הדיון השיפוטי. במקום זאת, הוא ובא כוחו מנצלים כל פירצה על מנת להאריכו, לסבכו ולסרבלו, ולנהל את ההגנה בצורה הפוגעת ומבזה את המעמד השיפוטי. בדרך זו מביאה ההגנה על עצמה הארכות מעצר חוזרות ונישנות בהליך זה, ופוגעת באינטרס ראשון במעלה שלה עצמה כאשר מועד סיומו של המשפט – מי ישורנו.

13.

אלא שאת מחיר החריגות הדיוניות-אתיות הקשות משלם לא רק המשיב בהארכת מעצרו מעת לעת, אלא גם מערכת השיפוט והשופטים הדנים בעניינו, הסופגים פגיעה מאופן ההתנהלות ומהתרבות הדיונית הפגומה המשתקפת מהליך זה. בסופו של יום, ניזקה של התנהלות בעייתית זו פוגע בציבור בכללו, והוא משלם את עיקר המחיר שהיא גובה.

14.

דברים אלה נועדו להבהיר את הכורח בהארכת מעצר נוספת של המשיב לצורך המשך ניהול משפטו. הם נועדו גם להזהיר את ההגנה כי אם לא תשנה מן הקצה אל הקצה את תפיסתה באשר למקומה ולתפקידה בהליך זה, התוצאה המסתברת היא כי לא יהיה מנוס מהארכה חוזרת ונשנית של מעצר המשיב, וכי הארכות אלה רובצות לפתחה של ההגנה בלבד. הם נועדו גם להבהיר לב"כ המשיב כי דרך התנהלותו בבית המשפט מתקרבת לקו האדום, ואפשר שאף עברה אותו, וככל שימשיך בייצוג המשיב, עליו לשנות את תפיסת תפקידו ולחזור לייצג את מרשו בדרך ובשיטה ההולמת סניגור, והולמת בית משפט שאותו הוא משרת כקצין בית משפט.

15.

במכלול הנסיבות המתוארות, אני מאריכה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים מיום 4.2.09 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.