בש"פ 7380/21סוזי כהן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 1604-11-21 מבית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז לבית משפט השלום לתעבורה מחוז תל אביב.

2.

כתב האישום מייחס למבקשת עבירה לפי תקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה שלא באמצעות דיבורית). המבקשת טוענת כי הוא מתגוררת בבת ים וכי יהיה לה קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה מחוז מרכז אשר בפתח-תקוה בשל המרחק אשר מפריד את מקום מגוריה מבית משפט זה,

וכן לנוכח נכות של שתי בנותיה ומצבה הרפואי. הכבדות אלו חפצה המבקשת לחסוך מעצמה, מטעמים מובנים.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 23.1.2022, שעה 09:30. המבקשת כופרת באשמה וברצונה לקיים הוכחות בתיק.

4.

בתגובתה מיום 10.11.2021 טוענת המשיבה כי המבקשת היא בעלת רישיון נהיגה; כי לפי המיוחס לה ביצעה את העבירה עת נהגה ברכב באזור ראשון לציון שבמחוז מרכז; וכי מבקשתה עולה לכאורה כי בעלה פנוי לטיפול בילדיהם. לפיכך, לטענת המשיבה, יש בכוחה של המבקשת להתנייד, לא כל שכן כאשר המרחק בין בת ים לפתח-תקוה אינו רב יחסית. כן נטען כי מבירור שערכה המשיבה עם יחידת התביעות עולה כי העברת מקום דיון בין מחוזות שיפוט מרכז ותל אביב כרוכה בסרבול רב עבור המשיבה.

5.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

6.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

7.

מכל האמור, ומבלי להקל ראש במצבה של המבקשת, עולה כי הקשיים שעליהם היא מצביעה אינם חריגים דיים כדי להצדיק פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

8.

בנוסף, אציין כי בקשה זו נדונה לדחייה ממילא לפי הכלל של "60 ק"מ" (ראו: בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי

(2010) בע"מ (26.8.2018)).

9.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.