בש"פ 7456/05 מדינת ישראל נ. אניס אל הייזל

1.כתב האישום כנגד המשיב מייחס לו עבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי כתב האישום, עבד המשיב בתקופה הרלבנטית לקרות האירועים בדוכן לממכר אבטיחים בנתניה והתגורר במחסן בשוק שבעיר. ביום 21.6.04 בשעה 22:00 או בסמוך לכך, ישב רחמים רומן עזרייב (להלן: המנוח ) יחד עם טטיאנה דובוביקוב (להלן: טטיאנה) בסמוך לקיוסק. זמן מה לאחר מכן, המשיב הגיע למקום, ובינו לבין המנוח התפתחה קטטה, במסגרתה המנוח והמשיב קיללו ותקפו האחד את משנהו, וכתוצאה מכך נגרמו למשיב שתי שריטות בפניו. בסמוך לאחר סיום הקטטה המשיב עזב את המקום בדרכו חזרה לדוכן בו עבד. בהגיעו לדוכן, שלף המשיב ממגירת הסכינים סכין באורך 41 ס"מ, בעלת להב באורך 25.9 ס"מ עם שפה אחת מושחזת, שפה אחרת קהה עם זוויות ישירות וקצה מחודד. הוא הטמין את הסכין במכנסיו וחזר לקיוסק לידו ישב המנוח. הנאשם לא מצא את המנוח במקום בו עזב אותו, אך המשיך לחפשו באיזור ולבסוף איתר אותו במסעדה בקרבת המקום. בשלב זה, המשיב חזר למחסן בו התגורר, החליף את נעליו לנעליים סגורות, וחזר למסעדה בשעה 00:27. לפי המיוחס לו בכתב האישום, המשיב התקדם לעברו של המנוח, נעמד מאחוריו ודקר אותו באמצעות הסכין שלוש דקירות בבית החזה משמאל, שתי דקירות בפנים משמאל, ואף גרם למנוח לשישה חתכים בפנים, בצוואר, בכתף ובזרועו השמאלית. המנוח נפטר זמן קצר לאחר שהמשיב ביצע את מעשיו.

משפטו של המשיב נערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני כבוד השופטים ס' רוטלוי, א' טל וע' סלומון-צ'רניאק. המשיב מצוי במעצר עד תום ההליכים נגדו החל מיולי 2004. בתום תשעה חודשים למעצרו של המשיב ובטרם החלה שמיעת הראיות בעניינו, האריך השופט א' רובינשטיין את מעצרו ב- 30 ימים בלבד, וזאת על מנת לבחון את האפשרות לעבות את מערך הדיונים בתיק. הניסיון לא צלח, והתיק הובא לעיונו של בית משפט זה בפעם השנייה (השופט א' גרוניס) במסגרת בקשה להארכת מעצר, בעקבותיה הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בשל אילוצי בית המשפט המחוזי ועומס התיקים המוטל עליו, שמיעת הראיות בעניינו של המשיב צפויה להתחיל רק בספטמבר 2005.

בפניי בקשה שלישית מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 08.08.05 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1129/04, לפי המוקדם.

המבקשת בטיעוניה להארכת מעצרו של המשיב טוענת כי היא ערה לכך ששמיעת הראיות בתיק טרם החלה וכי היא צפויה להתחיל בספטמבר 2005 בלבד. אולם היא טוענת כי תמונת דברים זו בדיוק עמדה לנגד עיוני של השופט גרוניס בהחלטתו להאריך את מעצרו של המשיב בבש"פ 4298/05. המבקשת מדגישה כי עסקינן באישום בעבירת רצח, כשגדר המחלוקת בינה לבין סניגורו של המשיב מסתכמת בשאלה הצרה האם המשיב ביצע רצח בדם קר או עבירה שפחותה בחומרתה. מדבריו של סניגורו של המשיב בבית המשפט המחוזי עולה כי המשיב אינו כופר במעשיו ובכוונתו להתדיין אך על המסגרת המשפטית ההולמת להרשעתו. בנסיבות אלה, טוענת המבקשת כי משקלה של חזקת החפות קטן במידה רבה, שהרי אין מחלוקת, לדידה, כי התיק צפוי להסתיים בכל מקרה בהרשעה בעבירה חמורה. עוד מוסיפה המבקשת כי מעשיו של המשיב מעידים על אופי אלים ומסוכנות רבה לציבור. נוכח גדר המחלוקת וההרשעה הצפויה, קיים חשש ממשי, כך טוענת המבקשת, להימלטותו של המשיב מאימת העונש באם ישוחרר.

ואכן, האיזון הראוי בין הצריך להגן על חירותו של הנאשם לבין הצורך להגן על שלום הציבור נוטה גם בשלב זה לעבר האינטרס האחרון.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 ימים שראשיתם מיום 7.8.05, או עד למועד גזר הדין – לפי המוקדם.