בש"פ 7513/21 אמין ורידאת נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.6.2021 בעפ"ג 41769-03-21 (להלן: פסק הדין ). בגדרי פסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת מיום 25.2.2021 בת"פ 47425-12-17.

2.

ואלו העובדות הצריכות לעניין: ביום 25.2.2021 הורשע המבקש, בהתאם להודעתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות לפי סעיפים 117(ב1) ו-117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. על פי עובדות כתב האישום המבקש הוציא חשבוניות מס פיקטיביות ומכרן לעוסקים, על מנת שאלו ינכו את מס התשומות הגלום בהן. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, הוטלו על המבקש בגזר דינו של בית משפט השלום, 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך של 50,000 ש"ח והתחייבות להימנע מביצוע עבירות בסך של 5,000 ש"ח. המבקש הגיש, כאמור, ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום. לאחר ששמע את הערותיו של בית המשפט המחוזי בדיון שהתקיים ביום 15.6.2021, חזר בו המבקש מן הערעור, ובית המשפט המחוזי נתן פסק דין במעמד הצדדים בגדרו נדחה הערעור. בנוסף, בית המשפט המחוזי הורה כי הקנס שהוטל על המבקש ישולם בתשלומים חודשיים, אלא שעם כניסתו למאסר הוא יפסיק לשלם את התשלומים והם יתחדשו בחודש שלאחר שחרורו ממאסר. בית המשפט המחוזי אף נעתר לבקשה מטעם המבקש לדחות את מועד תחילת ריצוי העונש ליום 15.11.2021. יצוין כי

בקשה נוספת לדחיית מועד תחילת ריצוי העונש נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 27.10.2021.

3.

ביום 27.10.2021 נערך דיון בבית משפט השלום בנצרת (ת"פ 47425-12-17) בעניין שותפו של המבקש, עורך הדין עואודה (להלן: השותף ), בגדרו נטען כי השותף שילם סך של 300,000 ש"ח לטובת המס המתחייב מחשבוניות המס הפיקטיביות שנמכרו, ובכך הסיר חלק מן המחדל שבכתב האישום. עוד נטען כי בכוונת השותף להסיר את מלוא המחדל (על דרך של תשלום המס). בית משפט השלום הפנה את השותף לממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוות דעת בעניינו, מבלי שהדבר יובן כהבעת עמדה לעניין העונש שייקבע. ההליך בעניינו של השותף טרם הסתיים.

4.

המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא יום 6.9.2021, ואילו הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 7.11.2021. יצוין כי לבקשה צורפו בקשת רשות הערעור עצמה וכן בקשה לעיכוב של ביצוע עונש המאסר. לטענת המבקש, ביום 27.10.2021 נודע לו לראשונה כי השותף הסיר חלק מן המחדל שבבסיס האישומים נגדם, על דרך תשלום של 300,000 ש"ח וכי בכוונת השותף לשלם בחודשים הקרובים אף את יתרת הסכום. לשיטת המבקש, בפעולה זו של שותפו יש כדי להצדיק אף הקלה בעונשו שלו, ועל כן ברצונו להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

5.

המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענתה, כוונת השותף להסיר את המחדלים נשוא כתב האישום הייתה ידועה למבקש עוד במועד הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, והדבר אף עולה מפרוטוקול הדיון. עוד נטען כי המבקש ידע שמשפטו של השותף עתיד להיערך ביום 27.10.2021, ולא הסביר מדוע השתהה בהגשת הבקשה שבכותרת עד ליום 7.11.2021. המשיבה הוסיפה וטענה כי אף סיכויי ההליך אינם גבוהים בהתחשב בכך שעונש המאסר שהושת על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע. עוד נטען כי בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה הסרת מחדלי כתב אישום על-ידי מעורבים אחרים בפרשה אינה מהווה שיקול להקלה בעונש (בהפניה לרע"פ 4149/16 אברהם נ' מדינת ישראל , פיסקה 21 (23.10.2021)), וכי בשלב זה ממילא אין לדעת האם יוסרו כל המחדלים נשוא כתב האישום.

6.

כידוע, סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי. בפסיקה נקבע כי אמת המידה לבחינת בקשה להארכת מועד בפלילים היא "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו, למשל: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (25.7.2006); בש"פ 2311/20 בן לולו נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (30.3.2020)). ויודגש, גם בדין הפלילי הכלל הוא שהארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

7.

לאחר שבחנתי את הבקשה, התשובה לה ויתר החומרים שהונחו בפניי, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. בפתח הדברים יש לציין כי עסקינן בבקשה שהוגשה באיחור ניכר של חודשיים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור. לא מצאתי כי המבקש הניח הסבר מבורר לאיחור ניכר זה בהגשת ההליך. אמנם, אני יוצאת מנקודת הנחה כי למבקש נודע רק ביום 27.10.2021 שהשותף הסיר באופן חלקי את מחדלי כתב האישום על דרך של תשלום 300,000 ש"ח. אולם, עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 15.6.2021 מעלה כי המבקש היה מודע לכוונתו של השותף להסיר את המחדלים, ועל אף האמור, לאחר שמיעת הערותיו של בית המשפט המחוזי, הוא הסכים למשוך את ערעורו. במצב עניינים זה, איני סבורה כי יש במידע שנודע למבקש להצדיק את האיחור בהגשת ההליך. זאת ועוד, אין בבקשה הסבר לתקופת הזמן שחלפה מיום 27.10.2021, בו נודע למבקש לטענתו המידע החדש, ועד למועד הגשת הבקשה. הדברים אמורים ביתר שאת בשים לב למועד התייצבותו הקרוב של המבקש לריצוי מאסרו בפועל. שיקול חשוב נוסף הוא הערכתי את סיכויי ההליך. בשים לב לכללי ההתערבות הנהוגים בבית משפט זה ביחס לבקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי", וגם בהתחשב בכך שהמבקש חזר בו מן הערעור בבית המשפט המחוזי (חרף העובדה שכוונת השותף להסיר את המחדלים הייתה ידועה לו), איני סבורה כי סיכויי ההליך לגופו מצדיקים את מתן הארכה המבוקשת.

8.

הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

מזכירות בית המשפט תשגר החלטתי זו לבא-כוח המבקש לאלתר, תוודא את הגעתה באמצעות הטלפון ותערוך תרשומת מתאימה.