בש"פ 7515/01 מדינת ישראל נ. בנימין ניסנוב

1.לפני בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב ב60- יום או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

המשיב הואשם בעבירות אינוס, מעשים מגונים, כניסה והתפרצות לבית מגורים ואיומים. ככל המיוחס לו, הופנו המעשים כלפי המתלוננת שהיתה חברתו של אחיו, אותה נהג לקלל, להטריד ולהטיח בה איומים. כן מיוחס לו כי, בהזדמנות אחרת, תוך שימוש באמצעי אלימות, נכנס ללא הסכמת המתלוננת לביתה באישון לילה, וחזר על מעשים אלה גם בפעם נוספת, ובהזדמנות אחרת נכנס שוב לבית בלא הסכמה ותקף את המתלוננת תקיפה מינית, ביצע בה מעשים מגונים בניגוד לרצונה תוך שימוש באלימות ולאחר מכן ביצע בה מעשה אינוס. לאחר אירוע זה חזר המשיב בהזדמנות נוספת לדירתה וביקש להיכנס שוב, וכן המשיך להטרידה בשיחות טלפון, תוך הטחת איומים קשים כלפיה.

המשיב נעצר עד תום ההליכים ומשפטו לא הסתיים במהלך תשעת החודשים מאז נעצר. לבקשת המדינה, מעצרו הוארך בתשעים יום נוספים ובינתיים פרשת ההוכחות הסתיימה והתיק ממתין להכרעת דין. בשל פגרה וחופשות שופטים טרם נקבע מועד למתן הכרעת דין. המדינה עותרת להארכה נוספת של המעצר כדי לאפשר במסגרת התקופה הנוספת את סיום ההליך במתן פסק דין.

בא כוח המשיב מתנגד לבקשה וטוען, ראשית, כי אין הצדקה להתמשכות ההליך בעוד המשיב עצור עד תום ההליכים מעבר לתקופה המקובלת הקבועה בחוק. הוא משיג על קצב ניהול המשפט על ידי בית משפט קמא בעוד הצדדים עשו כל שניתן על מנת להחיש את מהלך הדיונים. שנית, הוא טוען כי מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת פחתה משהיא עקרה לבית הוריה למקום רחוק מבית המשיב ולכן החשש מהישנות העימות ביניהם פחת. כן הוא מציין כי המשיב סובל מנכות קשה.

2.מדובר בענייננו בעבירות רציניות המיוחסות למשיב כלפי המתלוננת, ועל רקע מסוכנותו כלפיה שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אלימה מתמשכת נעצר עד תום ההליכים. יחד עם זאת, המדובר במשפט שנאשם בו אדם אחד בפרשה ממוקדת שאינה כורכת מורכבות מיוחדת או אילוצי המתנה לעדויות עדים שיש להמתין לסיום משפטם כפי שקורה לא אחת בפרשות פליליות מורכבות שמעורבים בהן מספר שותפים. לאור זאת, גם בהינתן העומס הרב על הערכאה הדיונית נראה, על פניו, כי היה ראוי לעשות כל מאמץ על מנת לסיים הליך זה במתן פסק דין בתוך תקופת תשעת החודשים הראשונים. אלא שהדבר לא ארע, ובית משפט זה (כב' השופט א' א' לוי) ניאות להאריך את המעצר ב3- חודשים נוספים כאשר בעת מתן החלטתו כבר נסתיימה שמיעת הראיות. באיזון השיקולים נכון לאותו שלב ייחס בית המשפט משקל מיוחד למסוכנותו של המשיב ביחס לעניינו המוכר להגביל את תקופת מעצרו למשך הזמן הקבוע בחוק עד למתן פסק דין מתוך הנחה כי "התיק עומד ערב הכרעת דין" כלשון בית המשפט באותה החלטה. אלא שחרף עובדה זו, ולמרות שבתחילת יולי כבר הוגשו סיכומי טענות הצדדים, טרם נקבע מועד למתן הכרעת דין וההליך מתמשך מעבר למצופה בנסיבות הענין.

יש להיזהר במתיחת בקורת על הערכאה הדיונית ועל קצב מהלך דיוניה בלא לדעת פרטים ונתונים מלאים העשויים לשפוך אור על סיבת העיכוב, ואלה קשורים, לא אחת, בעומס כולל של עניינים נוספים ובאילוצים מערכתיים שאינם קשורים בהכרח בתיק הנדון ואף אינם בהכרח ידועים לבעלי הדין. למותר אף לומר כי שופט העוסק במלאכת השיפוט כל ימות השנה זכאי גם לחופשה שנתית והדבר הוא בבחינת צורך אנושי בסיסי וראוי. יחד עם זאת, כאשר נאשם מצוי במעצר, ככל שהזמן מתארך עד לסיום משפטו כך הולך ונגרע משקלו של אינטרס הציבור בהמשך מעצרו, ובד בבד הולך וגובר עניינו הלגיטימי בשחרורו מן המעצר. השינוי האמור במערכת האיזונים בין השיקולים השונים הוא פועל יוצא מהוראות החוק ומתחייב מרוחו של החוק אם מבקשים ליתן משמעות של ממש לעיקרון כי משך זמן מעצרו של אדם מוגדר ומוגבל עד לסיום משפטו, והארכת התקופה מעבר למועד זה הוא חריג לכלל ואינו תופעה של שגרה.

במקרה זה, התמשכות המשפט נעוצה באילוצים של מערכת השיפוט ולא בהתנהגותם של הצדדים למשפט או בהשהייה הנובעת מצרכים אובייקטיביים הקשורים בהבאת ראיות וניהול המשפט לגופו. הנאשם אינו צריך לשלם את מחיר האילוצים הללו. יתר על כן, מאחר שפרשת ההוכחות כבר הסתיימה, שחרורו של העורר אינו מסכן את מהלך הבאת הראיות ואין חשש לשיבוש מהלכי המשפט. אופיין של העבירות נשוא האישומים מעיד אמנם על מסוכנות המשיב, אולם בינתיים חל שינוי במקום מגוריה של המתלוננת וחלף זמן רב שאולי גם הוא מקהה את הסיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי המשיב כלפיה.

בנסיבות הענין, ונוכח מכלול השיקולים שהובאו, ובאיזונים הראויים לאור מעבר הזמן, נוטה הכף לשחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית הולמים ובערבויות כספיות מתאימות לאחר שייבדקו כל הנתונים הנדרשים לצורך כך.

אני מחליטה, אפוא, על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאי מעצר בית מלא, ערבויות כספיות, התייצבות במשטרה פעם בשבוע, וכן עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון ותנאים נוספים ככל שייראה לערכאה הדיונית. לצורך בחינת תנאי השחרור לפרטיהם, אני מחזירה את הענין לבית המשפט המחוזי בנצרת על מנת שיקבע את פרטי חלופת המעצר המתאימה. אם לא יקיים המשיב את תנאי הערבויות שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, תוארך תקופת מעצרו בחודשיים החל ביום 3.10.01 או עד למתן פסק דין בעניינו.

בנסיבות אלה, ראוי כי הענין יובא בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בדחיפות האפשרית.