פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
7522/97
בפני:
כבוד השופט י' זמיר
המערערים
:
1.
רוזנברג דב
2.
פיש טובה אהובה
נגד
המשיבים
:
1.
אהרון אהרוני, עו"ד
2.
שלמה רביד, עו"ד
3.
אברת סוכנות לביטוח בע"מ
4.
אברת מימון והשקעות בע"מ
5.
שלמה ובר, עו"ד
6.
שולמית לאלו, עו"ד
בקשה לצו מניעה זמני
החלטה
המבקשים היו בעלים של בית מגורים בסביון (להלן - הבית). המבקשים שיעבדו את הבית לטובת משיבה 4 (להלן - המשיבה), כדי להבטיח את הפרעון של הלוואה שהמבקשים קיבלו מהמשיבה. ההלוואה לא נפרעה, והמשיבה פתחה בשנת 1993 בהליכים למימוש השיעבוד בלשכת ההוצאה לפועל. המבקשים ניסו, ובשלב מסויים אף הצליחו, למנוע את מימוש הנכס, ולשם כך פנו מספר פעמים אל ראש ההוצאה לפועל ואל בית המשפט המחוזי. הפניה האחרונה אל בית המשפט המחוזי נעשתה בשנת 1997. המבקשים ביקשו אז שבית המשפט יורה על עיכוב נוסף של הליכי המימוש עד שתינתן הכרעה בבוררות בשאלת גובה חובם למשיבה (ה"פ 1375/97).
בית המשפט המחוזי (השופט י' זפט) דחה (ביום 27.11.97) את התובענה על הסף בשל חוסר סמכות, העדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט, והוסיף וחייב את המבקשים בהוצאת משפט בסך 50,000 ש"ח. המבקשים ערערו (ביום 23.12.97) על פסק-הדין לבית משפט זה. ערעורם עדיין תלוי ועומד. יחד עם הגשת הערעור הם ביקשו שבית המשפט יצווה על השהייה זמנית של הליכי המימוש. בקשה זו נדונה (ביום 19.1.98) בפני השופט מצא. במהלך הדיון חזרו המבקשים מבקשתם, והסכימו למוחקה "תוך שמירת זכותם להגיש בקשת ביניים אחרת אם הנסיבות תעוררנה לדעתם צורך בכך והגשתה של בקשה כזאת תהיה עדיין אקטואלית".
בינתיים נמכר הבית על ידי כונסי הנכסים (משיבים 3-1), המחזיקים כעת בידיהם את תמורת המכירה (בסך 800,000 דולרים לערך). התפתחות זו מייתרת את הדיון ברובו של הערעור, שהרי לאחר שהבית נמכר כבר לצד שלישי אין עוד משמעות מעשית לשאלה האם היה מקום לסירוב של בית המשפט המחוזי לעכב את מכירתו. השאלה היחידה שנותרה עדיין אקטואלית בקשר לפסק-הדין נושא הערעור נוגעת בגובה הוצאות המשפט שבית המשפט המחוזי השית על המבקשים.
לא הרחבתי בתיאור השתלשלות האירועים עד כה אלא כדי להראות מדוע אין אפשרות להיעתר, במסגרת הליך זה, לבקשתם החדשה של המבקשים מיום 22.6.98, המונחת לפני. בקשה זו אינה מתייחסת לעצם מכירת הבית, שהיא השאלה העומדת לדיון בערעור, אלא לשאלה שונה לחלוטין, שעניינה הדרך שבה על כונסי הנכסים לפעול בחלוקת הכספים שהתקבלו ממכירת הבית. שאלה זו לא עמדה לדיון בפני בית המשפט המחוזי, ואינה עומדת לדיון בערעור זה, וממילא אינה ענין לבית משפט זה לענות בו, לפחות לא במסגרת הנוכחית. כונסי הנכסים פועלים במימוש הבטוחה על פי מינוי שקיבלו מאת ראש ההוצאה לפועל, ולכן ראש ההוצאה לפועל הוא המוסמך להורות אותם בכל ענין הקשור במכירה ובחלוקת הכספים, ובכלל זה לעכב את העברת הכספים אל המשיבה עד להכרעה בשאלת גובה החוב של המבקשים כלפיה. אכן, המבקשים מציינים בבקשתם כי פנו אל ראש ההוצאה לפועל בענין זה. די בכך כדי למנוע בעד בית המשפט שלערעור להיזקק לאותו ענין.
לכן אני מחליט למחוק את הבקשה.
המבקשים מתבקשים להודיע לבית המשפט תוך 30 ימים האם, בנסיבות שנוצרו, הם עומדים עדיין על שמיעת הערעור. עם קבלת ההודעה יועבר התיק אל הרשמת של בית משפט זה, אשר תחליט, לפי ההודעה, על המשך הטיפול בתיק.
ניתנה היום, ח' בתמוז
תשנ"ח (2.7.98).
ש ו פ
ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97075220.
I05