בש"פ 7574/08 סייד גליואת נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא נ' הנדל ) בתיק ב"ש 21490/08 מיום 7.8.2008 לפיה דחה בית המשפט את בקשתו של העורר לעיין מחדש בשאלת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

כנגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום, המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של קשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין; עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון להעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ציוד דו-שימושי מפוקח, לפי סעיף 32(4) לחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007 בצירוף צו הפיקוח על יצוא בטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטח הרשות הפלסטינית) (הוראת שעה) התשס"ח-2007, יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; ועבירה של עשיית מעשים מטעים, לפי תקנה 134(ה) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945.

לפי המתואר בכתב האישום, במועד כלשהו בסוף דצמבר 2007 או תחילת ינואר 2008, קשר העורר קשר עם אחרים כדי להעביר לרצועת עזה, במסווה של שקי קמח, כמות גדולה של אשלגן חנקתי שהינו חומר שניתן ליצר ממנו חומרי נפץ. במהלך חודש ינואר 2008 פעל העורר בכדי להוציא מהכח אל הפועל קשר זה. בין היתר, העורר הנחה את אחד הקושרים לקנות קמח ושקי קמח ריקים לצורך הסוואת האשלגן החנקתי וכן נכח בעת שהאשלגן החנקתי הועמס על משאית. ביום 14.1.2008 נתפסה המשאית דנן במעבר כרם שלום ועליה שמונה טונות קמח יחד עם שישה טונות של אשלגן חנקתי ארוז בתוך שקיות הקמח.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 10.3.2008 קבע בית המשפט (כבוד השופט ב' אזולאי ) כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר. עוד קבע בית המשפט שאין בחלופת מעצר בכדי לאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת מצד העורר ולפיכך הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

העורר הגיש ערר (להלן: הערר הראשון ) על ההחלטה לבית משפט זה. בית המשפט (כבוד השופט ח' מלצר ) קבע ביום 10.7.2008 שחומרת העבירות, לגביהן קיימות ראיות לכאורה, מעידה על מסוכנות רבה הנשפת מצד העורר ודחה את הערר.

בית המשפט הוסיף כי:

"ככל שיהיה בידי העורר להציע חלופה מסוימת, שתוכל לשיטתו לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו ותכלול פיקוח הדוק של מפקחים הולמים וראויים, ריחוק גיאוגרפי מן האזור ואיזוק אלקטרוני- שמורה לו הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט הנכבד קמא, זאת אם יחול בעתיד כרסום כלשהו בראיות, כנטען וכמובטח על ידי פרקליטו או שתקום עילה אחרת המצדיקה עיון חוזר."

העורר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניינו. בא כוח העורר טען שלאור ההחלטה בערר הראשון, יש בחלופת המעצר החדשה שהציג לבית המשפט להוות "עילה אחרת" המצדיקה עיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים. אי לכך ביקש העורר כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו ויורה על תסקיר מצד שירות המבחן כדי לבחון חלופת מעצר ראויה בעניינו.

ביום 7.8.2008 דחה בית המשפט (כבוד סגן הנשיא נ' הנדל ) את בקשתו של העורר. בית המשפט קבע שלפי ההחלטה בערר הראשון, על מנת שיהיה בסיס לעיון מחדש בחלופת מעצר אפשרית, חייב העורר להצביע על כרסום כלשהו בראיות.

מכאן הערר שבפניי.

לטענת בא כוח העורר, טעה בית המשפט המחוזי בפרשנותו את החלטת בית משפט זה. לדידו מההחלטה בערר הראשון משתמע שעילה לעיון חוזר תקום אם יוכח כרסום בראיות או בשל עילה אחרת. במקרה זה, העילה האחרת קמה מעצם הצעת חלופת מעצר חדשה בעיר רמלה, הרחק ממקום מגוריו של העורר ובניגוד להצעות קודמות שהוצעו לבית המשפט קמא.

מנגד, סומכת באת כוח המשיבה את ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי ועל נימוקיו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בהחלטתו של בית משפט זה מיום 10.7.2008, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להדחות.

אין בידי לקבל את פרשנותו של בא כוח העורר לדבריו של בית משפט זה בערר הראשון. מלשון ההחלטה בערר הראשון עולה שהיכולת להציע חלופת מעצר ראויה, במסגרת בקשה לעיון חוזר, מותנית בהתקיים אחד משני התנאים, כרסום בראיות או עילה אחרת. אף שמ דובר בתנאים חליפיים, לשון הכתוב מורה שבחינת הצעת חלופת מעצר חדשה היא התוצאה של התקיימות אחת מהעילות לעיון חוזר ולא העילה כשלעצמה. זוהי גם הפרשנות הנכונה של ההחלטה שניתנה בערר הראשון לאור סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, אשר לפיו עילה לבקשה לעיון חוזר מתקיימת "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה ". הצעת חלופת מעצר איננה עובדה חדשה או שינוי בנסיבות, אלו נשארו כפי שהיו ולכן על העורר להצביע על עילה אחרת המצדיקה עיון חוזר בעניינו. במקרה זה לא הצביע העורר על עילה כלשהי, כרסום בראיות או עילה אחרת, המצדיקה עיון מחדש בהחלטתו הראשונה של בית משפט קמא. על כן, בנסיבות המקרה שבפניי, אני סבור כי לא שגה בית המשפט המחוזי משדחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר בעניינו.

אשר על כן, הערר נדחה.