בש"פ 8643/08 מדינת ישראל נ. סייד גליואת

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-90 ימים מיום 31.10.2008 או עד למתן פסק דין ב- ת"פ 8024/08 המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

העובדות וההליכים

1.

נגד המשיב הוגש ביום 31.1.2008 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לעוון ולפשע, ניסיון לקבלת דבר במרמה ובנסיבות מחמירות, ניסיון להעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ציוד דו שימושי מפוקח וכן עשיית מעשים מטעים. מדובר בפרשה בה נעשה ניסיון להעביר לרצועת עזה כמות גדולה של אשלגן חנקתי, שהינו חומר שניתן לייצר ממנו חומר נפץ, במסווה של קמח. על פי כתב האישום במסגרת הקשר נרכשו אשלגן וקמח וכן שקי קמח ריקים, והאשלגן הועבר לשקי הקמח הריקים. שקי הקמח והאשלגן הונחו על משטחי העמסה באופן שעל כל משטח היו ארבע שכבות שקים – כאשר בשכבה העליונה והתחתונה הונחו שקי קמח ואילו בשתי השכבות האמצעיות היו שקי קמח שמולאו באשלגן. זאת כדי ליצור מצג שווא ולהטעות את עובדי מעבר הגבול הממלאים תפקיד הקשור להגנת המדינה ולשמירת שלום הציבור. על פי כתב האישום המשיב קשר קשר עם אחרים, תיווך בהעברת כספים, הנחה אחרים לרכוש את הקמח, הודיע על מועד העברת האשלגן לרצועת עזה, קיבל הודעה בדבר נהג המשאית שיעביר את האשלגן וכן נכח בעת העמסת המשטחים על המשאית. בכתב האישום נטען כי מכמות האשלגן שהייתה על המשאית ניתן לייצר מאות קילוגרמים של חומרי נפץ על מנת שישמשו להנעת מאות של טילים עבור ארגוני הטרור.

2.

עם כתב האישום עתרה המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא כבוד השופט ב' אזולאי) נעתר לבקשה וקבע כי קיימות ראיות לכאורה. בית המשפט קבע כי מכלול הנסיבות מצביע על כך שהמשיב היה מודע לכך שמדובר בהעברת חומרים אסורה וכן כי קיימות ראיות לרכישת האשלגן, תמונות של שקי האשלגן שנזרקו לאחר העברת האשלגן לשקי קמח, ראיות על קבלת כספים וראיות על שיחות שנעשו ממכשיר הטלפון של המשיב לתושב רצועת עזה שהיה חלק מהקשר. בית המשפט הוסיף וקבע כי הנסיבות מלמדות על מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט שאינם ניתנים לאיון והורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים. המשיב ערר על החלטה זו אך עררו נדחה בבית משפט זה על ידי השופט ח' מלצר אשר קבע כי קיימות ראיות לכאורה (בש"פ 3871/08). השופט מלצר קבע כי נוכח עברו הנקי של המשיב והעובדה שניהל, על פי הנטען, חיים נורמטיביים ובניו שירתו בצבא לא ניתן לפסול על הסף חלופת מעצר כלשהי, אך נוכח המסוכנות צריך שתהא חלופה זו מתאימה. השופט מלצר הוסיף כי ככל שיהיה בידי המשיב להציע חלופה מתאימה שמורה לו הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר אם יחול כרסום בראיות או שתקום עילה אחרת. לאחר החלטה זו פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר אך בקשתו נדחתה (סגן הנשיא כבוד השופט נ' הנדל). המשיב הגיש ערר על החלטה זו לבית משפט זה אך הערר נדחה על ידי השופט ס' ג'ובראן לפני כחודש ימים (בש"פ 7574/08). השופט ג'ובראן קבע כי הצעת חלופה אחרת אינה יוצרת שינוי נסיבות.

הבקשה להארכת מעצר

3.

לקראת תום תשעת חודשי המעצר הגישה המבקשת את הבקשה שלפני. המבקשת מציינת כי משפטו של המשיב טרם החל בשל בקשות דחייה שונות מטעם ההגנה ואין המשיב זכאי לפרס על כך. באי כוח המשיב ביקשו לדחות את מועד ההקראה עד למתן החלטה בבקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בהמשך ביקשו לדחות את המענה לכתב האישום לצורך הסדרת הייצוג ועיון בחומר החקירה. לאחר מכן ביקשו לדחות את המענה עד למתן החלטה בערר בעניין מעצרו עד תום ההליכים. לבסוף נקבע מועד ליום 4.9.2008 אז כפר המשיב בביצוע העבירות המיוחסות לו ונקבעו ארבעה מועדים להוכחות לימים 16.11.2008, 1.12.2008, 8.12.2008 ו- 15.12.2008. המבקשת הביעה תקווה כי משפטו של המשיב יתקדם משמעותית בתקופה הארכת המעצר המבוקשת. לטענתה, כתב האישום מייחס למשיב מעשים חמורים, שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה ובשלום הציבור באופן חמור ולמשיב חלק מרכזי בקידום הקשר והוצאתו לפועל. על כן, נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב ומאחר שקיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו יביא להתחמקות מהליכי שפיטה מבקשת המדינה כי מעצרו של המשיב יוארך ב- 90 ימים.

4.

הסניגור עורך-דין און שם את הדגש על עברו הנקי של העורר שהוא בן 51, ועל שינוי נקודת האיזון לאחר שעד כה לא נשמע אף עד אחד. הוא מפנה להחלטתו הנזכרת של השופט מלצר. הוא מבקש להורות לבית המשפט המחוזי לבחון חלופה למעצר בריחוק גיאוגרפי ובאיזוק אלקטרוני. עתה, כשאין עליו להראות עוד שינוי

נסיבות, כך טענתו, יש לבחון את החלופה לגופה.

5.

אכן, טרם הוחל בשמיעת הראיות עצמן. עם זאת סבורה אני כי יש להיעתר לבקשה. עיון בפרוטוקולים שצורפו לבקשה מעלה המתנה בלתי סבירה בקביעת התיק לשמיעה נוכח הליכי המעצר. לבקשות אלה אין מקום, ואין לתלות את שמיעת הראיות בהליכי המעצר. בנסיבות אלה סבורה אני כי נקודת האיזון טרם השתנתה במובן זה שיש לשקול עתה חלופת מעצר. מדובר בפרשה חובקת גבולות ובנסיבות אלה, ונוכח קשריו של המשיב מעבר לגבול יש לדעתי חשש ממשי להימלטות מן הדין. אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום מיום 31.10.2008.