בש"פ 8641/08 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-90 ימים מיום 31.10.2008 או עד למתן פסק דין ב- ת"פ 8022/08 המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

העובדות וההליכים

1.

נגד המשיב הוגש ביום 31.1.2008 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לעוון ולפשע, ניסיון לקבלת דבר במרמה ובנסיבות מחמירות, ניסיון להעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ציוד דו שימושי מפוקח וכן עשיית מעשים מטעים. מדובר באחד מכתבי האישום שהוגשו במסגרת פרשה שכבר נדונה על ידי (ראו החלטתי מהיום ב-בש"פ 8643/08) בקצרה ייאמר כי מדובר בפרשה בה נעשה ניסיון להעביר לרצועת עזה כמות גדולה של אשלגן חנקתי, שהינו חומר שניתן לייצר ממנו חומר נפץ, במסווה של קמח. על פי כתב האישום במסגרת הקשר נרכש אשלגן וקמח וכן שקי קמח ריקים והאשלגן הועבר לשקי הקמח הריקים. שקי הקמח והאשלגן הונחו על משטחי העמסה באופן שעל כל משטח היו ארבע שכבות שקים – כאשר בשכבה העליונה והתחתונה הונחו שקי קמח ואילו בשתי השכבות האמצעיות היו שקי קמח שמולאו באשלגן. זאת כדי ליצור מצג שווא ולהטעות את עובדי מעבר הגבול הממלאים תפקיד הקשור להגנת המדינה ולשמירת שלום הציבור. על פי כתב האישום המשיב נטל חלק בקשר, נאמר לו על הכוונה להעביר את האשלגן לרצועת עזה והוא דאג להעמסת המשטחים על משאית כמו גם להגעת המשאית למקום בו היא הועמסה. בכתב האישום נטען כי מכמות האשלגן שהייתה על המשאית ניתן לייצר מאות קילוגרמים של חומרי נפץ על מנת שישמשו להנעת מאות של טילים עבור ארגוני הטרור.

2.

עם כתב האישום עתרה המבקשת למעצר המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא כבוד השופט ב' אזולאי) נעתר לבקשה וקבע כי קיימות ראיות לכאורה. בית המשפט קבע כי מהודעות המשיב עולה כי הוא ידע על כך שמעורבבים בשקים קמח ואשלגן אך הוא לא סיפק כל הסבר תמים לכך. בית המשפט קבע כי לאור המסוכנות הנלמדת מנסיבות העבירות אין מקום להורות על חלופת מעצר ויש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

הבקשה להארכת מעצר

3.

לקראת תום תשעת חודשי המעצר הגישה המבקשת את הבקשה שלפני. המבקשת פירטה את מהלך הדיונים בהליך העיקרי שהיו מאז הגשת כתב האישום. המשיב ביקש מספר דחיות לשם קיום משא ומתן ולבסוף ביום 14.4.2008 ניתן מענה מפורט לכתב האישום כאשר המשיב כפר בחלק גדול מהעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. המבקשת ביקשה זמן נוסף לשם הוצאת תעודות חיסיון והתיק נקבע להוכחות. המועד הראשון שנקבע להוכחות (30.6.2008) בוטל נוכח בקשת בא כוח המשיב לדחיית מועד דיון. ביום 25.9.2008 התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה בה נשמעו חמישה עדים. ביום 6.10.2008 נערכה ישיבה נוספת בה נשמעו שני עדי תביעה בלבד במקום שמונה כאשר המבקשת טענה כי בשל תקופת החגים נפלו תקלות בזימון העדים. בית המשפט קבע מועד נוסף ליום 25.11.2008 לסיום שמיעת עדי התביעה. לטענת המבקשת משפטו של המשיב מתנהל בקצב סביר חרף העובדה שהדיון נדחה פעמים רבות בעיקר מטעמי הגנה ובשל ניהול משא ומתן שלא צלח. המבקשת מוסיפה כי שמיעת ההוכחות מצויה בעיצומה ויש לקוות כי בישיבת ההוכחות הקרובה תסתיים פרשת התביעה. לגישת המבקשת בשל המסוכנות הטמונה במעשי המשיב לו מיוחסות עבירות המלמדות על מעורבות בפעילות ביטחונית אסורה שמטרתה פגיעה בבטחון המדינה ונוכח החשש לשיבוש וסיכול הליכי משפט יש להורות על המשך מעצרו של המשיב ב-90 ימים.

4.

בא כוח המשיב מתנגד לבקשה. הוא מצביע במיוחד על כך שעוד ארוכה הדרך לסיומו של משפט זה. אין הוא סבור שניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה בישיבה היחידה הקבועה לסוף נובמבר.

5.

עיון בחומר שצורף לבקשה מעלה כי ההשתהות בניהול המשפט נובעת מכמה גורמים ולא רק מבקשות דחייה של ההגנה. כך למשל היו תקלות בזימון העדים שאין לזקוף אותם לחובת המשיב. נראה כי הישיבה שנקבעה ליום 6.10.2008 כמעט ולא נוצלה. גם תעודות החסיון הוצאו בשלב מאוחר בניגוד להלכה הפסוקה. ועם כל זאת סבורה אני כי אין מנוס אלא להמשיך להחזיק את המשיב במעצר. טעם הדבר נעוץ בכך שמעשיו של המשיב מסכנים לכאורה את שלום הציבור. המעשים המיוחסים למשיב הם כאלה שאין ליטול סיכון של הישנותם. הגוון הבינלאומי של המעשים מצביע גם על חשש הימלטות מן הדין.

בנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום מיום 31.10.2008.