בש"פ 7585/99 זגורי משה נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפי בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות רצח, שוד חמור והצתה. עם הגשת כתב אישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו עד תום ההליכים, ולאחר עבור 9 חודשים והעורר במעצר, הורה שופט בית-המשפט העליון על הארכת מעצרו בשלושה חודשים נוספים.

בעודו במעצר, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו, ומשנדחתה בקשתו זו הגיש ערר לבית-המשפט העליון, הוא הערר שלפניי.

עורך-דין פלדמן העלה לפניי שני טיעונים מרכזיים, ואלה הם: אחד, חל כירסום משמעותי בראיות התביעה, ושניים, לוח המועדים הקבוע להמשך שמיעת המשפט אינו צפוף דיו. אדון בשני טיעונים אלה, אחד לאחד.

אשר לכירסום שחל בראיות התביעה: עורך-דין פלדמן מצביע על פירכות העולות מתוך ראיות התביעה, ולטענתו יש באותן פירכות כדי להשמיט את הקרקע מתחת לגירסת התביעה. עו"ד פטר משיב לטיעונים אלה את שהוא משיב וטוען הוא לדחיית הערר. אותן טענות עצמן הועלו לפני בית-משפט קמא, וכבוד השופט רזי בדק אותן בקפידה והחליט לדחותן בהחלטה המצטיינת ברגישות.

על צידי שלי אומר, שדומני כי לעת בקשה להארכת מעצר - בייחוד בעבירה חמורה כעבירת רצח - אין לו לבית-משפט להיכנס לעובי הקורה, לבדוק טענות בדקדקנות, לעמת באריכות עדויות אלו עם אלו, ולהוסיף ולדון בבקשת המעצר כמו היתה בקשה להרשעה או לזיכוי. אכן, בעניינו של העורר נתגלו כמה וכמה עניינים הצורכים בירור וביאור, אך אלה להכרעתו של בית-המשפט היושב לדין ניתנו; לו - ולא לשופט הדן במעצר (לרבות לא לשופט היושב בערר). אכן, יש שגירסת תביעה קורסת ומתמוטטת, ובמקרה מעין זה - למותר לומר - יורה בית-משפט על שחרורו של נאשם ממעצר. ענייננו שלנו אינו קרוב לכך, והחלטתו המנומקת היטב של כבוד השופט רזי מדברת בעד עצמה. לעניין זה נוסיף ונזכיר את הפרכת עדות האליבי של העורר, שיש בה כדי לחזק את ראיות התביעה.

אשר להתמשכות ההליך: התביעה נדרשת לעדותו של עד העומד לדין נפרד בשל אותה פרשה, והילכת קינזי מונעת את התביעה מהביאו לאלתר כעד במשפטו של העורר. ואולם, מסכים אני עם החלטת בית-משפט קמא כי לעת הזו אין לומר על ההליך כי מתמשך הוא מעבר לצורך, בייחוד בתיתנו דעתנו לעבירה בה נאשם העורר. אין לי אלא לעודד את כבוד השופט ג'רג'ורה - הדן בתיקו של אותו "עד קינזי" - כי יעשה לסיום משפטו במהרה ככל הניתן.

הערר נדחה.