בש"פ 8770/99 מדינת ישראל נ. משה זגורי

לפניי בקשה שנייה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 21.12.99 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, או עד למתן פסק-דין במשפט התלוי ועומד נגדו (ת.פ. 388/99), לפי המוקדם.

1.ביום 23.12.99 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, בת.פ. 388/98, כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו קשירת קשר לביצוע שוד (עבירה לפי סעיף 499(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז1977-); שוד חמור (עבירה לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין); רצח במזיד (עבירה לפי סעיף 300(א)(3) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין); הצתה (עבירה לפי סעיף 488 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין).

2.על פי המתואר בכתב האישום, תכנן המשיב, יחד עם חברו, לשדוד חלפן כספים. במהלך השוד, ירה המשיב שלושה כדורים בחלפן הכספים והרגו, ולאחר מכן העביר, בסיוע אדם שלישי, את הגופה ליער נורית שבגלבוע, שם הציתו את כלי רכבו של החלפן, ובו גופתו.

3.ביום 22.2.99, החליט בית המשפט המחוזי, מפי השופט א' רזי, להאריך את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (ב"ש 2494/99). ביום 17.9.99, האריך בית משפט זה (בש"פ 6225/99) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל ביום 23.9.99.

4.ביום 4.10.99, דחה בית המשפט המחוזי, מפי השופט א' ארזי, את בקשתו של המשיב לעיון מחדש בשאלת מעצרו, בקשה שהתבססה על הכרסום בראיות התביעה, וכן על חלוף הזמן מיום מעצרו (ב"ש 2592/99). על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט זה (בש"פ 7585/99). בא-כוחו של העורר טען הן לעניין כרסום הראיות והן לעניין התמשכות הדיונים הנעוצה בהמתנה לסיום משפטו של עד מרכזי הדרוש בתיק זה. חברי, השופט מ' חשין, דחה את הערר וקבע כי:

...אכן, יש שגירסת תביעה קורסת ומתמוטטת, ובמקרה מעין זה - למותר לומר - יורה בית-משפט על שחרורו של נאשם ממעצר. ענייננו שלנו אינו קרוב לכך, והחלטתו המנומקת היטב של השופט רזי מדברת בעד עצמה. לעניין זה נוסיף ונזכיר את הפרכת עדות האליבי של העורר, שיש בה כדי לחזק את ראיות התביעה.

אשר להתמשכות ההליך: התביעה נדרשת לעדותו של עד העומד לדין נפרד בשל אותה פרשה, והילכת קינזי מונעת את התביעה מהביאו לאלתר כעד במשפט של העורר. ואולם, מסכים אני עם החלטת בית-משפט קמא כי לעת הזו אין לומר על ההליך כי מתמשך הוא מעבר לצורך, בייחוד בתיתנו דעתנו לעבירה בה נאשם העורר. אין לי אלא לעודד את כבוד השופט ג'רג'ורה - הדן בתיקו של אותו "עד קינזי" - כי יעשה לסיום משפטו במהרה ככל הניתן. (עמוד 2 להחלטה).

5.מאז החלטה זו חלו התפתחויות במשפט. לאחר עדותם של ארבעה עדי תביעה, החליט ביום 22.11.99 המותב הדן בתיק כי:

מתברר כי בכל מקרה אי אפשר לסים את שמיעת התיק לפני שיינתן פסק דין במשפטו של העד אבישי שהוא עד תביעה ולכן אין מנוס מדחיית המשפט למספר חודשים כאשר לפי הערכת התביעה עד אז יסתיים משפטו של אבישי.

...

המשך שמיעת ההוכחות נדחה למועדים הבאים:

11.2.2000 שעה 08.30.

18.2.2000 שעה 08.30.

6.לפניי חזרה באת-כוח המדינה על נימוקי הבקשה להארכה שנייה של מעצרו של המשיב. טענתה היא כי התמשכות המשפט נעוצה בסיבה אובייקטיבית, היא "הלכת קינזי". על כן, למרות התמשכות המשפט, יש צידוק להארכת המעצר בהתחשב בחומרת העבירה, המצביעה על מסוכנותו הרבה של המשיב.

7.לעומת טיעון זה, העלה בא-כוחו של המשיב טענה עקרונית, לפיה אין להאריך את המעצר כאשר זמן הארכה אינו מנוצל להמשך הדיונים, אלא להמתנה גרידא לסיום משפטו של שותף לעבירה, אשר עדותו נדרשת לתביעה. נסיבה זו, אינה מצדיקה הארכת מעצר ויש לבחון חלופת מעצר, אשר תבטיח את מטרת המעצר.

8.לאחר ששקלתי את הנסיבות המיוחדות של מקרה זה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה להארכה שניה של מעצר המשיב. למשיב מיוחס בכתב האישום מעשה פשע מן החמורים, שבודאי יוצר חזקת מסוכנות המונעת חלופת מעצר. באיזון האינטרסים, הארכת מעצר שניה אינה נראית בנסיבות העניין בלתי מוצדקת.

אי לכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל ביום 21.12.99, על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-, או עד למתן פסק דין בת.פ.388/98 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.