בש"פ 7609-23 בש"פ 7609-23

1.בפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 1.11.2023 בתשעים יום או עד למתן פסק דין בתפ"ח 4871-11-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

2.הרקע העובדתי הקודם לדיון בבקשה פורט בהחלטתו של בית משפט זה מיום 10.9.2023 (בש"פ 5597/23, השופט ח' כבוב) ועל כן אדרש לו אך בתמצית. ביום 3.11.2022 הוגש כתב אישום נגד המשיב לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בהמשך תוקן כתב האישום פעמיים על דרך הוספתם של עדי תביעה. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 5.10.2022 המשיב דקר אדם אחר בשתי ירכיו, לאחר שהאחרון נהג באופן לא ראוי כלפי בת-זוגו באותה עת (להלן: בת הזוג). מיד לאחר הדקירה עזבו המשיב ובת הזוג את המקום, ואילו קרבן העבירה התמוטט ומת כתוצאה מאובדן דם שנגרם מהדקירה. בגין אירוע זה יוחסה למשיב עבירה של רצח באדישות לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס למשיב עבירה של איומים לפי סעיף 192 לאותו חוק, על רקע דברים שהטיח בבת הזוג במסגרת דיון שהתקיים בבית המשפט בהליך המעצר לפני הגשת כתב האישום.

3.המשיב נעצר ביום 6.10.2023, ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים. ביום 4.5.2023 הורה בית המשפט המחוזי (מ"ת 4902-11-22, השופט ע' מיכלס) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, לאחר שקבע כי הוצגו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, וכי קיימת "עילת מסוכנות ברמה הגבוהה ביותר". על החלטה זו לא הוגש ערר.

4.ביום 10.9.2023 הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים (שיימנו מיום 3.8.2023) בפעם הראשונה (בש"פ 5597/23 הנזכר). ההחלטה עמדה על חומרת העבירות המיוחסות למשיב, על המסוכנות הנלמדת מביצוען ומעברו הפלילי ועל קיומו של חשש לשיבוש הליכי משפט על רקע האיומים שהשמיע כלפי בת הזוג, שהיא עדת תביעה במשפט.

5.ככל שהדברים נוגעים להליך העיקרי יצוין כי ביום 29.3.2023 ניתן מענה לכתב האישום. בעת הזו קבועים שלושה מועדים לדיוני הוכחות בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, וזאת לאחר שבוטלו שלושה מועדים, שניים מהם בעת הזו ממש, על רקע אירועי המלחמה.

6.בבקשה נטען כי מוצדק להאריך את מעצרו של המשיב על רקע מסוכנותו הרבה הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו, ובהתחשב גם בקיומה של עילת מעצר סטטוטורית. עוד נטען בבקשה כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת לנוכח עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות מהשנים 2020 ו-2022. לבסוף צוין כי בעניינו של המשיב קמה גם עילת מעצר בשל חשש לשיבוש הליכי משפט, בשים לב לאיומים שהשמיע לכאורה כלפי בת-זוגו, כמתואר בכתב האישום.

7.הבקשה הנוכחית להארכת המעצר הוגשה ביום 19.10.2023, ובהתחשב בבקשות דחייה שהוגשו על-ידי באת-כוחו של המשיב, הוריתי ביום 20.10.2023 על הארכת מעצרו בהסכמה עד למתן החלטה אחרת.

8.הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 21.11.2023. לטענת המדינה יש מקום להארכת המעצר לנוכח המסוכנות העולה מן המשיב. כמו כן, צוין כי בית המשפט המחוזי ערוך לשמיעת המשפט, בכפוף לאירועי השעה. במענה לשאלתי צוין כי להערכת המדינה יידרשו כחמישה מועדי הוכחות לשמיעת פרשת התביעה, בהתחשב במספר העדים ובכך שההגנה עומדת בעת הזו על העדת כולם.

9.באת-כוחו של המשיב התנגדה בתוקף להארכת המעצר. רבות מטענותיה התייחסו להיחלשות המסד הראייתי של כתב האישום, כך נטען, על רקע בקשתה של בת הזוג להעיד מאחורי פרגוד. בעיקרו של דבר, באת-כוח המשיב טוענת כנגד מהימנותה של עדה זו, וכן להפליית המשיב בהשוואה אליה, על רקע מעורבותה הנטענת באירוע. עוד טענה באת-כוחו של המשיב כי המשפט צפוי להתמשך, ולפיכך יש מקום לשקול חלופת מעצר בעניינו.

10.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. המסוכנות העולה מן המעשים המיוחסים למשיב היא רבה, וכפי שהדברים נראים בעת הזו הדיון במשפט צפוי להתחיל באופן אופרטיבי בקרוב. ברור כי מקומן של הטענות הנוגעות לראיות אינו בהליך שבפני. אין זה מיותר לשוב ולהזכיר כי המשיב לא הגיש ערר על ההחלטה בעניין קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, וטעמיו עמו. מובן כי ככל שיהיו למשיב טענות בעניין זה לאחר תום עדותה של בת-הזוג, יוכל להעלותן בהליך מתאים. על כך יש להוסיף, כי אין בסיס לטענת ההפליה בנושא המעצר, משלא הוגש כתב אישום נגד בת הזוג, וממילא גם לא הוגשה כל בקשה למעצרה. זאת, מבלי לגרוע מכל טענה שירצה המשיב להעלות בעניין זה במשפט עצמו.

11.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב (בפעם שנייה) מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה), מעצרים התשנ"ו-1996 החל מיום 1.11.2023 בתשעים יום או עד למתן פסק דין בתפ"ח 4871-11-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.