החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7611/17 מדינת ישראל נ. מוהנד אגאבריה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים או עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי, לפי המוקדם. נקבע כי חומרת הירי מנשק אוטומטי לעבר המתלונן ואחיו מלמדת על מסוכנות גבוהה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. טענות לכרסום בראיות התביעה נדחו כלא רלוונטיות להליך הארכת המעצר, ויש לבררן במסגרת עיון חוזר.

העובדות

המשיב הואשם בחבלה בכוונה מחמירה ובעבירות נשק בגין ירי לעבר המתלונן ואחיו מתוך רכב. המשיב עצור עד תום ההליכים מאז ההחלטה מדצמבר 2016, ומעצרו הוארך פעם אחת ב-90 ימים. פרשת התביעה הסתיימה ובפרשת ההגנה התקיימו כבר מספר דיוני הוכחות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בשנית, לאור מסוכנותו וחומרת העבירות המיוחסות לו?
  2. 2.האם טענות לכרסום בראיות התביעה ישקלו במסגרת בקשה להארכת מעצר?

הלכות

  1. 1

    בבקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות ההליך, את איזון זכויות הנאשם מול שמירת שלום הציבור, את חומרת העבירות ומידת המסוכנות, ואת עוצמת עילות המעצר.

    ״במוקד הדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עומד קצב התקדמות ההליך לצד האיזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לכרסום בראיות התביעה אינן עניין להליך הארכת מעצר, ומקומן בהליך של עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים.

    ״אשר לטענת המשיב בדבר כרסום בראיות התביעה, טענות אלה אינן ענין להליך הנדון ומקומן בהליך בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • מסוכנות
  • שלום הציבור
  • קצב התקדמות ההליך
  • עיון חוזר
  • חלופת מעצר
  • כרסום בראיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7611/17

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

מוהנד אגאבריה

בקשה שניה להארכת

מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),

התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

י"ג בתשרי התשע"ח

(3.10.2017)

בשם המבקשת:

עו"ד בת שבע אבגז

בשם המשיב:

עו"ד ניב ישי

החלטה

1.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

(להלן: חוק המעצרים ) ב- 90 ימים החל מיום 9.10.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16420-10-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2.

ביום 13.10.2016 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ),

וכן עבירות נשק לפי סעיפים 144(א) ו-144(ב) לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום, הגיע המשיב אל חצר ביתו של המתלונן, עמו היה מצוי בסכסוך קודם, באמצעות רכב בו נהג אדם אחר (להלן: האחר ), כשהוא נושא בידיו תת-מקלע מאולתר. תוך כדי הנסיעה, ירה המשיב מספר יריות לעבר המתלונן ואחיו, וכן מספר יריות נוספות לאחר שיצא מהרכב. לאחר מכן, נמלט המשיב מהמקום יחד עם האחר. כתוצאה ממעשיו של המשיב, נפגע המתלונן ברגלו, ונזקק לניתוח ואשפוז במשך חמישה ימים.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. נטען כי קיימת תשתית ראייתית חזקה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי מסוכנותו עולה מטיב העבירות והמעשים המיוחסים לו. עוד טענה המבקשת לקיומו של חשש לשיבוש הליכים, שכן מרבית עדי התביעה הינם קרובי משפחתו של המשיב. לאחר דחיות עקב בקשות ההגנה ללימוד חומר הראיות וחילופי ייצוג ניתנה ביום 6.12.2016 החלטתו של בית משפט קמא (השופט א' פורת ) בה נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בקבעו כי מכלול הראיות בתיק עובר את משוכת הראיות לכאורה, ונוכח מעשיו של המשיב, על נסיבות ביצועם, אין חלופת מעצר שתסכון בעניינו. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו שהגיש המשיב ביום 22.2.2017 נדחתה על ידי בית משפט קמא ביום 13.3.2017, בתום דיון שהתקיים בעניינה.

4.

משחלפו תשעת החודשים הראשונים למעצרו של המשיב ומשפטו לא הסתיים, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו ב- 90 ימים או עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי. ביום 11.7.2017, האריך בית משפט זה (השופט ח' מלצר ), את מעצרו של המשיב ב- 90 ימים נוספים (בש"פ 5455/17). זאת, בתום דיון שנערך בבקשה, במסגרתו הסכים המשיב להארכה המבוקשת, " תוך שמירה על זכויות וטענות הדדיות לעתיד ".

5.

אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי. כתב האישום הוקרא בפני המשיב ביום 3.11.2016, וביום 3.1.2017 כפר המשיב בכל המיוחס לו בכתב האישום. בהמשך לכך

התקיימו 8 דיוני הוכחות בהם הושלמה ונסתיימה פרשת התביעה. בינתיים התקיימו גם שלושה דיוני הוכחות בפרשת ההגנה.

6.

כעת מונחת לפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב. לטענת המדינה, חומרת המעשים המיוחסים למשיב, ובהם ירי מנשק אוטומטי לעבר המתלונן ואחיו, באמצע היום, ללא כל מורא וחשש, מלמדת על מסוכנותו הרבה. על רקע זה, ובשים לב לעונש החמור הצפוי למשיב אם יורשע, אשר מקים חשש להימלטותו מן הדין, כל חלופת מעצר לא תסכון בעניינו, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.

7.

בדיון לפני הפנתה באת כוח המדינה לנטען בבקשה תוך שציינה כי דיון הוכחות שהה קבוע ל- 1.10.2017 נדחה ליום 5.11.2017. בא כוח המשיב ציין כי אין לו טענות כלפי קצב התנהלות התיק אך טען כי לא ברור מתי התיק יסתיים, בין היתר בשל קושי בזימונו של עד הגנה נגדו הוצא צו הבאה. כן נטען לאפליה כלפי המעורב האחר בפרשה נגדו עדיין לא הוגש כתב אישום ואך לאחרונה הוחלט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. לבסוף נטען כי במהלך המשפט עד כה התערערו ראיות התביעה ולפיכך ראוי כי תישקל בשלב זה חלופת מעצר.

דיון והכרעה

8.

כידוע, במוקד הדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים עומד קצב התקדמות ההליך לצד האיזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. במסגרת זו על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לאופי העבירות המיוחסות לנאשם ולמידת המסוכנות הנשקפת ממנו, כמו גם לעוצמת עילות המעצר הסטטוטוריות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים המתקיימות בנאשם (בש"פ

54/16 מדינת ישראל נ' פלוני (7.1.2016); בש"פ 82/16 מדינת ישראל נ' עלא דין

(31.1.2016)). בש"פ 120/17 מדינת ישראל נ' חסארמה

(8.1.2017) ; בש"פ

2607/17 מדינת ישראל נ' פלוני (6.4.2017); בש"פ 4848/17 מדינת ישראל נ' מטטוב (18.6.2017)).

9.

בענייננו, ההליכים בתיק העיקרי מתנהלים כסדרם והם מצויים בשלב מתקדם, כאשר

פרשת התביעה הסתיימה ובמסגרת פרשת ההגנה כבר התקיימו שלושה דיוני הוכחות, נשמעו עדויותיהם של המשיב עצמו ושל מספר עדי הגנה ודיון נוסף קבוע למועד קרוב. כמצוין לעיל, אף למשיב אין כל טענה באשר לקצב התנהלות ההליך.

10.

העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען הן חמורות. מדובר כאמור בפרשה חמורה של ירי מנשק אוטומטי מטווח קצר לעבר המתלונן ואחיו, באמצע היום, המצביעה על המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב ו המצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

11.

אשר לטענת המשיב בדבר כרסום בראיות התביעה, טענות אלה אינן ענין להליך הנדון ומקומן בהליך בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בו רשאי המשיב לנקוט ככל שהוא סבור שבידיו לבסס טענה זו.

12.

סוף דבר : הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך ב -90 ימים החל מיום 9.10.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16420-10-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, י"ג בתשרי התשע"ח (3.10.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"פ 6997/18מדינת ישראל נ. שחר בגדדיהחלטה
  • בש"פ 7676/17מדינת ישראל נ. דוד בלחסןהחלטה

הלכות

  1. 1בבקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות ההליך, את איזון זכויות הנאשם מול שמירת שלום הציבור, את חומרת העבירות ומידת המסוכנות, ואת עוצמת עילות המעצר.
  2. 2טענות לכרסום בראיות התביעה אינן עניין להליך הארכת מעצר, ומקומן בהליך של עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים.