פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7669/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. רפאל דודוב
2. מגרלשווילי זוהר
3. סרגיי גרבניוק
4. מושאילוב יעקב
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשם
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ב' בחשון התשע"ב
(30.10.11)
בשם המבקשת:
עו"ד עידית פרג'ון
בשם המשיב 3:
עו"ד דן באומן
החלטה
(לגבי המשיב 3)
המדינה הגישה בקשה ראשונה זו להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים שיחלו ביום 2.11.2011, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) או עד למתן פסק דין ב-ת.פ. 3769-02-11 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם מביניהם. המשיבים 1, 2 ו-4 נתנו הסכמתם להארכת המעצר המבוקשת ונותר עניינו של המשיב 3. החלטה זו מתייחסת אליו בלבד.
כתב האישום
1.
ביום 2.2.2011 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום, הכולל שישה אישומים, המייחס למשיבים עבירות קשירת קשר לביצוע פשע- שוד מזוין בחבורה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), עבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, עבירת החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, עבירת נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, עבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, ועבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 ו-382 לחוק העונשין.
2.
כתב האישום מתאר שישה אישומים שונים שנעברו על ידי המשיבים או חלקם. לפי המתואר באישום הראשון , ביום 10.9.2011 ביצעו המשיבים 1, 3 ו-4 שוד במכון ליווי בתל אביב. לפי המפורט, המשיבים נכנסו למכון ליווי, בו נכחו שומר, עובדות ולקוחות ואיימו על הנוכחים באמצעות כלי נשק שהיו ברשותם. בעקבות האיומים מסרו הנוכחים למשיבים דברי ערך וכספים שהיו ברשותם. לפי המתואר באישום השני ביצעו המשיבים 1 ,2 ו-3 בתאריך 19.9.2010 שוד במכון ליווי אחר בתל אביב במהלכו צעקו ואיימו על השומר בכניסה למכון הליווי. לפי המפורט באישום זה, הנאשמים דרשו מהנוכחים במקום כסף תוך שהם צועקים ומאיימים עליהם. עוד פורט כי המשיבים איימו על הנוכחים לבל יזוזו במשך 10 דקות עד שיהיה ברשותם מספיק זמן לעזוב את המקום, אחרת תצפיתן יהרוג את המנסים לצאת.
3.
במקרים נוספים, המתוארים באישומים השלישי, הרביעי והחמישי, סחטו, תקפו ושדדו המשיבים מתלוננים שונים. לפי המתואר באישום השלישי , סחטו המשיבים את מנהלת המשרד (להלן: המתלוננת ) שבו עבדה בת הזוג, במועד הרלוונטי, של המשיב 1 ודרשו ממנה למסור להם כסף. המשיבים איימו לפגוע בילדיה של המתלוננת אם לא תשיג עבורם את הכספים. עוד מפורט באישום זה כי המשיב 1 היכה את א.ק שעבד באותו המשרד ובמועד אחר התפרץ למשרד וגרם נזק למקום. לפי המתואר באישום הרביעי , תיאמו המשיבים מפגש עם נ.צ, אשר עבד במשרדה של המתלוננת, וזאת כדי לדרוש ממנו כי יסייע להם בסחיטת כספים מהמתלוננת. על פי התיאור, משסרב נ.צ לדרישתם, הכו אותו. לפי המתואר באישום החמישי , קשרו המשיבים קשר לשדוד מתלונן אשר התגורר באותה העת עם בת זוגתו של המשיב 1. במסגרת הקשר פגשו המשיבים את המתלונן ועלו עימו בדירה. במהלך שהותם בדירה תקפו המשיבים את המתלונן בעזרת משקולות ברזל עם תופסנים. במהלך התקיפה, בעוד חלק מהמשיבים ממשיכים במעשה ההכאה גנבו שאר המשיבים דברי ערך שונים מהדירה. לאחר מכן, כאשר המתלונן פצוע בראשו, נסעו עימו המשיבים למקום אחר ומשם גנבו ממנו מכונות מזל ישנות. האישום השישי אינו מתייחס למשיב 3. לפי האישום זה המשיבים 1-2 קשרו קשר לשדוד את א.ט, בעל קיוסק. עוד מפורט כי לאחר ש-א.ט סירב לדרישת המשיבים, הכה אותו המשיב 1 בעוד שאר המשיבים גנבו ממנו קופסת סיגריות ועזבו אותו כשהוא חבול.
הליכי המעצר בעניינם של המשיבים
4.
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של כל המשיבים עד תום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתם של המשיבים וכן כי מעשי האלימות שבוצעו בשיטתיות כלפי קורבנות חלשים מקימים נגדם חזקת מסוכנות המצדיקה את המשך מעצרם. עוד פורט בבקשה כי לאור הנסיבות קיים חשש כי המשיבים יתחמקו מהליכי שפיטה וישבשו הליכי משפט. לאחר מספר דחיות נקבע דיון בקיומן של ראיות לכאורה בעניינו של המשיב 1 ליום 1.5.2011 ובעניינם של המשיבים 2-4 ליום 15.5.2011.
5.
בהחלטה בנוגע למשיב 1 נקבע כי קיימות נגדו ראיות לכאורה. בית המשפט דחה בקשתו לקבלת תסקיר והורה על מעצרו עד תום ההליכים. בהחלטה בנוגע למשיבים 2-4 הסכימו באי כוח המשיבים למעצרם, ובית המשפט הורה על מעצרם עד תום ההליכים.
6.
בד בבד, הגיש המשיב 4 בקשה למתן תסקיר שירות מבחן בעניינו. בקשתו לקבלת תסקיר נדחתה והוא הגיש ערר לבית המשפט העליון. בערר, שנדון בפניי (בש"פ 3235/11 מושיאלוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.5.2011) (להלן: מושיאלוב )), נקבע כי אין מקום להורות על קבלת תסקיר במקום בו שום חלופת מעצר לא תתאים. על כן נדחה הערר ונקבע כי אין מקום להגשת תסקיר בעניינו של המשיב 4.
7.
במסגרת ההליך העיקרי בתיק, התקיימה הקראת פורמאלית של כתב האישום ביום 16.2.2011. באי כוח המשיבים ביקשו מספר דחיות של הדיון לצורך לימוד חומר החקירה ולצורך הסדרת הייצוג של משיב 3. בתיק העידו ונחקרו שלושה עשר עדי תביעה וקבועות עתה שמונה ישיבות הוכחות עד תחילת ינואר.
הבקשה להארכת מעצר
8.
המבקשת טענה כי מסוכנותם של המשיבים כולם, נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות להם בכתב האישום ומהיקפן. לטענתה, המשיבים פעלו באופן מאורגן ושיטתי, מספר רב של פעמים, לביצוע מעשי שוד וסחיטה. עוד הוסיפה המשיבה כי המשיבים בחרו דווקא בקורבנות שהסיכוי שיתלוננו על המעשים במשטרה נמוך וכי יחסם אל המתלוננים היה אלים מאוד. עוד הוסיפה המבקשת כי מסוכנותם של המשיבים מתחזקת גם נוכח עברם הפלילי העשיר. המבקשת מוסיפה כי בתיק התקיימו שישה מועדי הוכחות וכי מועדי הוכחות נוספים קבועים לזמן הקרוב, כפי שפורט. על כן ביקשה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינם.
9.
סניגורו של המשיב 3, עו"ד באומן טוען כי בשלב זה ראוי לקבל תסקיר בעניינו של מרשו כדי לשקול שחרור ממאסר. הוא מצביע על כך שמשיב זה הוא צעיר יחסית, בן 25. המשיב היה חייל בודד שזכה להערכה ממפקדיו. לטעמו חלקו של המשיב באירועים המרכזיים, אישומים 1 ו-2 קטן ביחס למעורבים האחרים. למעורבים האחרים גם עבר פלילי מכביד. המשיב 3, כך ציין, הצטרף לחבורה רק בתקופה האחרונה.
דיון והכרעה
10.
איני סבורה שיש מקום להבחין בין עניינם של המשיבים האחרים לעניינו של משיב זה. דברים שאמרתי לגבי המשיב 4 בעניין מושיאלוב הנזכר לעיל, נכונים גם לגבי משיב זה. יהא אשר יהא חלקו של המשיב 3 ביחס לאחרים, מעשיו שלו מחייבים מעצר, גם בשלב זה.
אוסיף כי משפט זה התמשך תקופה לא קצרה בשל עניינים הכרוכים במשיבים, ובית המשפט עושה כל מאמץ לסיימו תוך זמן סביר.
11.
אני נעתרת לבקשה גם לגבי משיב 3 ומורה על הארכת מעצרו ב-90 יום שתחילתם ב-2.11.2011.
ניתנה היום, ב' בחשוון, תשע"ב (30.10.2011).
ש ו פ ט ת