בש"פ 7688/07 מדינת ישראל נ. באיו אדנה

1.

זו בקשה חמישית להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים.

2.

בחודש ינואר 2006 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בכתב האישום מיוחסת למשיב עבירת רצח. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת והורה על מעצר עד תום ההליכים. משהמשפט לא נסתיים, ולמעשה שמיעת הראיות כלל לא החלה, הוגשו בקשות פעם אחר פעם על ידי המבקשת להארכת המעצר. בית משפט זה נעתר לארבע בקשות (במסגרת ההחלטה בבקשה השנייה הוחלט להאריך את המעצר בשישים ימים ולא בתשעים ימים). עתה מדובר, כאמור, בבקשה חמישית. מסתבר כי טרם החלה שמיעת הראיות במשפט.

3.

מן החומר עולה כי התיק היה קבוע לשמיעת ראיות בבית המשפט המחוזי בחודשים אפריל ומאי 2007. מדובר היה בשישה מועדים לשמיעת הוכחות. אותם מועדי שמיעה בוטלו עקב חילופי סניגורים. דחייה נוספת נגרמה לאור בקשתו של הסניגור החדש לאפשר לו מרחב זמן לשם ניהול משא ומתן עם המבקשת. מסתבר כי המגעים לא צלחו. היום נמסר לי כי בחודש ספטמבר האחרון קבע בית המשפט המחוזי ארבעה מועדים לשמיעת הוכחות בחודשים דצמבר 2007 וינואר 2008.

4.

הסניגור המלומד טען כי אף שחילופי הסניגורים הביאו לביטול המועדים, הרי אותה החלפה נעשתה בחודש אפריל 2007. מאז, כך על פי הנטען, חלפו חודשים רבים והנה נמצאים אנו בחודש נובמבר 2007, בלא שהחלה שמיעת הראיות. מנגד, מצביעה המבקשת על כך שמהלכי הסניגור הם שהביאו לעיכובים בתחילת שמיעת הראיות.

5.

אינני רואה מנוס מלהיעתר לבקשה. העובדות הנוגעות לכתב האישום פורטו בקיצור בהחלטתו של חברי השופט לוי מיום 24.1.07 ועל כן אין צורך לחזור על הדברים (בש"פ 491/07). די לומר כי מדובר לכאורה במעשה רצח אכזרי. השאלה האם היה רקע מסוים לאירוע, מהו הרקע, וההשלכות של אותו רקע יתבררו במשפט עצמו ואינני חושב שיש ליתן לעניין זה משקל, שעה שבוחן אני את השאלה האם יש להאריך את המעצר. אין זה סוד שבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולמעשה כל בתי המשפט המחוזיים, עמוסים לעייפה, ובמיוחד בתיקים של פשע חמור. במקרים לא מעטים אין המשפטים מסתיימים תוך תשעה חודשים, למרבה הצער. בנסיבות המקרה הנוכחי, כאשר גם לסניגור יש תרומה לעיכוב, יש להיעתר לבקשה.

6.

לפיכך, יוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 24.9.07 (זאת לאחר שבהחלטה קודמת מיום 17.9.07 קבעתי שמעצרו של המשיב יוארך עד להחלטה אחרת).