בש"פ 7702/15 יוחאי דדון נ. מדינת ישראל

בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו ) מיום 1.11.2015 בעת"מ 31573-10-15, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת מ' גרינברג ) לפיה נפסלה אשת המבקש כמפקחת.

1.

נגד המבקש הוגש ביום 26.7.2015 כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים של סחר בסם מסוכן, עבירות אותן ביצע לכאורה עת מכר את הסמים לסוכנת משטרתית. בדיון ביום 29.7.2015 קבע בית משפט השלום בפתח תקווה כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המבקש והורה על שליחתו לתסקיר לצורך בדיקה האם ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר. ביום 24.8.2015 הורה בית המשפט השלום בפתח תקווה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו וזאת לאחר שבחן את תסקיר שירות המבחן מיום 23.8.2015 במסגרתו נבדקו המפקחות שהוצעו על ידי המבקש - אשתו, חמותו וגיסתו. שירות המבחן סבר כי חמותו וגיסתו של המבקש כשירות לתפקד כמפקחות, אולם לגבי אשתו ציין כי היא מתקשה לבחון באופן מציאותי את מצבו וכי היא נמנעת מהתמודדות עם עובדת מעצרו ועל כן לא בא שירות המבחן בהמלצה לפיה תוכל האישה להיות מפקחת. לבסוף, קבע בית המשפט כי חלופת המעצר לא תאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקש ולכן לא בחן בעצמו את המפקחות שהוצעו. ערר שהגיש המבקש על החלטה זו התקבל חלקית על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 10.9.2015 במסגרתה נקבע כי לא ניתן לומר שבמקרה דנן חלופת מעצר לא תסכון ועל כן על בית משפט השלום לבחון: הוספת איזוק אלקטרוני; חלופת מעצר במקום אחר מזה שהוצע; מפקחים אחרים מן המפקחות שהוצעו, למעט גיסתו של המבקש שיכולה לשמש כמפקחת.

2.

בהחלטתו מיום 15.10.2015 קבע בית משפט השלום בפתח תקווה כי נוכח תסקיר משלים שהגיש שירות המבחן וכן נוכח התרשמותו משתי מפקחות נוספות שהוצעו יש לשחרר את המבקש למעצר בית בתנאים מגבילים. אשר לאשתו של המבקש ציין בית משפט השלום כי יתכן והיה מקום לבחון האם תוכל האישה לסייע בפיקוח אולם משנפסלה אפשרות זו על ידי בית המשפט המחוזי - "ידיו כבולות". המבקש ערר לבית המשפט המחוזי והלין על כך שאשתו נפסלה כמפקחת. ביום 1.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הערר וקבע כי החלטתו מיום 10.9.2015 בכל הנוגע לפסילת האישה כמפקחת הייתה ברורה והתקבלה לאחר דיון מעמיק בסוגיה ועל כן בצדק קבע בית משפט השלום כי הוא כבול לעניין זה. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש יכול היה לבקש רשות לערור על ההחלטה מיום 10.9.2015 אולם משלא עשה כן אין מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט השלום.

3.

מכאן בקשת רשות הערר דנן, בה שב המבקש ועותר לאישורה של אשתו כמפקחת. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי בהחלטותיו מיום 10.9.2015 ומיום 1.11.2015 לא נימק מדוע נפסלה אשתו כמפקחת ועל כן הוא סבור כי בית משפט השלום לא יכול היה להחליט אחרת. עוד הדגיש המבקש כי בית משפט השלום מצא את אחת המפקחות כמתאימה חרף המלצתו השלילית של שירות המבחן בעניינה.

4.

דין הבקשה להידחות על הסף.

הלכה היא כי רשות לערור בענייני מעצר ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים המעלים סוגיות בעלות חשיבות משפטית, ציבורית או אחרת, החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש (ראו למשל: בש"פ 2182/14 פלוני נ' מדינת ישראל (27.3.2014), פסקה 3 וההפניות שם). ייתכנו אמנם מקרים המעלים נסיבות חריגות ומיוחדות העשויות להצדיק מתן רשות לערור אף אם לא מתעוררת בהם שאלה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש (ראו למשל: בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל , פסקאות 7-6 (17.4.2011)). אך במקרה שבפנינו אין מתקיימות כל נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן רשות לערור בסוגיה נושא הבקשה.

הבקשה נדחית.