פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7710/11
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העורר:
יעקוב מהדי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתיק
מ"ת 49287-07-11 מיום 2.10.2011 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' שפירא
תאריך הישיבה:
כ"ט בתשרי התשע"ב
(27.10.11)
בשם העורר:
עו"ד עומר מסארווה
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
החלטה
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) מיום 2.10.2011 במסגרת מ"ת 49287-07-11 אשר דחה בקשה לעיון חוזר לאפשר לעורר לצאת לעבודה.
כתב האישום
1.
נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק (החזקה) לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) עבירת חבלה חמורה בנסיבות חמורות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין ועבירת יריות באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין.
2.
לפי פרטי כתב האישום, ביום 13.7.2011 התקיימה מסיבת חתונה בביתו של אחמד מוצטפא יעקוב בכפר קרע. במהלך המסיבה, ירה העורר ממרפסת הבית שבקומה הראשונה, באמצעות נשק, מספר קליעים וזאת כאשר בנו הקטין נמצא בסמוך אליו. כתוצאה מהירי נפצע הקטין מחלקי קליע בשורש כף ידו השמאלית, באמה וכן מחלק קליע שחדר לתוך בטנו הימנית ושגרם לפגיעה קלה בסרעפת שלו. כתוצאה מהפגיעה הקטין אושפז בבית חולים למשך חמישה ימים.
הליכי המעצר נגד העורר
3.
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטה מיום 2.8.2011 הורה בית המשפט על שחרור העורר למעצר בית מלא בעיר אום אל פאחם תחת פיקוח, הפקדה עצמית של העורר ושל מפקחיו וכן חתימה על ערבות. על תנאי השחרור לא הוגש כל ערר. העורר שוהה מאז החלטה זו במעצר בית מלא בלא שהפר את התנאים. בקשה שהגיש העורר ביום 28.8.2011 לצאת לביתו שבכפר קרע לרגל עיד אלפטר התקבלה על ידי בית המשפט, והוא שוחרר לביתו לזמן קצר מבלי שנרשמה כל הפרה.
4.
ביום 4.9.2011 הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לעיון חוזר בתנאי חלופת המעצר בכדי לאפשר לעורר לצאת לעבודה. בהחלטה מיום 2.10.2011 נקבע כי הבקשה לעיון חוזר הוגשה רק בחלוף 33 ימים ממועד מתן ההחלטה על חלופת המעצר וכי טרם חלה כל התפתחות בהליך העיקרי. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי הבקשה לא מגלה כל עילה המקנה עיון חוזר. עוד צוין בהחלטה כי במקרה המדובר, העורר הוא המבצע העיקרי של העבירה. בנסיבות אלה, לא חלף זמן מספיק המאפשר לתת במבקש את האמון הנדרש כתנאי מוקדם בטרם תישקל האפשרות לשנות את תנאי שחרורו. עוד נקבע בהחלטה כי לא נראה שחלף "פרק זמן ניכר" כפי שנדרש בבקשות לעיון חוזר. בית המשפט ציין כי אין מקום לשינוי תנאי חלופת המעצר קודם שיעידו עדים מזירת העבירה ובהם ע"ת 15, אך לאחר שיעידו-ניתן יהיה לשקול את הנושא. על כן, נדחתה בקשתו של העורר לשינוי חלופת המעצר (בדרך של יציאה לעבודה). על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.
הערר
5.
לטענת העורר, הקביעה בעניינו כי לא חלף זמן ניכר, איננה מתיישבת עם הקביעות הקיימות בפסיקה המפרשות את הביטוי "זמן ניכר". לטענתו, שחרורו לעבודה מתיישב עם החלטת השחרור שלו לחלופת מעצר ומשרתת את התכלית של השחרור, וזאת מאחר ומקום העבודה המוצע הינו במרחק גיאוגרפי רב. עוד הוסיף העורר כי עברו נקי וצח והוא אדם נורמטיבי העובד לפרנסתו. אי התרת יציאתו לעבודה, מהווה פגיעה חמורה. העורר הוסיף, כי בתיק נקבע מועד להוכחות רק לסוף ינואר 2012 דבר המהווה לדידו נסיבה חדשה המצדיקה אף היא את יציאתו לעבודה. העורר ציין לבסוף כי לאחרונה נקלע למצוקה כלכלית קשה עקב שהייתו במעצר בית מלא וכי המשך שהייתו במעצר בית פוגעת פגיעה רבה בו ובמשפחתו.
6.
המדינה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין עילה לעיון חוזר.
דיון והכרעה
7.
מקובלת עלי הטענה כי לעת הזו אין עילה לעיון חוזר. הזמן שחלף מאז המעצר הוא קצר ואינו מהווה עילה מספקת לעיון חוזר (ראו והשוו החלטתי מאתמול ב-בש"פ 7640/11 בן חמו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 26.10.2011)). העובדה שהתיק נקבע לסוף ינואר אף היא אינה מצדיקה עיון חוזר. על כן העורר כלל אינו נכנס בדלת המאפשרת בחינת תנאי השחרור המוצעים עתה. נראה כי הפתרון צריך להיות בכך שהעדים מזירת העבירה, כפי שכינה אותם בית המשפט, יעידו תחילה. איני שוללת את האפשרות כי לאחר העדתם או שבחלוף זמן נוסף עשויה לקום עילה לעיון חוזר. לעת הזו הבקשה לעיון חוזר היתה מוקדמת.
8.
הערר נדחה.
ניתנה
היום, כ"ט תשרי, תשע"ב (27.10.2011).
ש ו פ ט ת