בש"פ 7736/06 מדינת ישראל נ. גז פטריק

בקשת המדינה להארכת מעצרו השנייה של המשיב בתשעים יום או עד למתן פסק דין בעניינו. הבקשה מוגשת לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום (מתוקן) המייחס לו עבירות הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה, ניסיון להונאה בכרטיס חיוב וניסיון לקבלת דבר במרמה. המשיב עשה שימוש בכרטיס חיוב מזויף כדי לרכוש מוצרים שונים במועדים שונים. את העבירות נשוא ההליך ביצע בהיותו אסיר ברישיון.

2.בית משפט השלום בפתח-תקוה (כב' השופטת ד' עטר) החליט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה בתיק וכי אף מתקיימת עילת מעצר בגין מסוכנות המשיב. בית המשפט ציין שהמשיב "הפך את דרך המרמה לאורח חייו" וכי מסוכנותו נלמדת מהעבירות אותן ביצע ומעברו הפלילי הכבד. עוד ציין בית המשפט כי העבירות בוצעו בעוד מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו וכן כתב אישום נוסף בגין עבירות מרמה, ואף בהיותו אסיר ברישיון. ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ד' רוזן) נדחה לאחר שבית המשפט לא מצא כל פגם בהחלטת בית משפט השלום. שתי הערכאות לא מצאו את החלופה שהציע המשיב, בבית אשתו, כחלופת מעצר מתאימה. בית משפט זה (כב' השופט רובינשטיין) דחה ערר שהוגש על החלטה זו, בציינו כי עבירות רכוש יכולות לבסס עילת מסוכנות לביטחון הציבור וכי מפלס החשד והחשש עולה ככל שרקעו ועברו של האדם בו מדובר קשים יותר. המשיב בעל עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש, שראשיתו בגיל 14. העבירות הנוכחיות בוצעו בהיותו אסיר ברישיון ומאסר על תנאי היה תלוי ועומד כנגדו, ומכאן כי היותו של המשיב בביתו לא היוותה גורם מרתיע מביצוע עבירות חדשות. בית המשפט דחה את בקשת הסנגור להורות על הגשת תסקיר בהיעדר הצעת חלופת מעצר ראויה.

3.המשיב שב ופנה לבית משפט השלום כשבאמתחתו חלופת מעצר נוספת תחת פיקוחה של קרובת משפחה בבית המשיב. בית המשפט קבע כי חלופה זו אינה ראויה לאחר שנמצא ששהותו של המשיב בביתו, מקום ממנו יצא לביצוע העבירות, אינה מונעת ממנו לשוב ולבצע עבירות לכאורה. כמו כן מצא בית המשפט כי אין בכוחה של קרובת המשפחה, בת 22 שנים בלבד, כדי להוות גורם מפקח על המשיב. בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על החלטה זו משמצא אף הוא כי אין מדובר בחלופה ראויה. המשיב פנה בשלישית לבית משפט השלום והציע חלופה נוספת בבית מכרה שלו. בית משפט השלום הורה על בחינת החלופה על ידי שירות המבחן. לאחר הגשת תסקיר חלקי דחה בית המשפט את החלופה שהוצעה לאור העובדה ששירות המבחן לא שלל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ועקב כך שהמשיב לא הציג את התמונה העובדתית המלאה בפני שירות המבחן.

4.ביום 4.7.06 נענה בית משפט זה (כב' השופטת פרוקצ'יה) לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום, וזאת לאחר שהתקבל, בהתאם להוראת בית המשפט, תסקיר משלים הבוחן את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב. בית המשפט קבע כי מסוכנותו של המשיב לעניין ביצוע עבירות רכוש היא מובנית ומוכחת ואינה יודעת גבולות וריסון. בית המשפט ציין כי עבירות מסוג אלו המיוחסות למשיב ניתנות לביצוע בנקל גם ממקום מעצר בית. כמו כן קבע בית המשפט כי התמשכות ההליכים בתיק העיקרי נעוצה במשיב עצמו. בנסיבות אלו הורה בית המשפט על הארכת המעצר המבוקשת.

5.באת-כוח המבקשת מציינת כי פרשת התביעה בעניינו של המשיב הסתיימה, וכי התיק קבוע לסיום שמיעת עדי ההגנה ולסיכומים ליום 24.10.06, ולפיכך נראה כי מדובר בהארכת מעצר אחרונה. כן טענה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב נובעת מביצוע העבירות המיוחסות לו בהיותו אסיר ברישיון וכאשר מאסר על תנאי מעל ראשו. עוד ציינה כי אף שירות המבחן סבר כי קיים סיכון ממשי שהמשיב יחזור על מעשיו, וכי עבירות מעין אלו ניתנות לביצוע מהבית.

באת-כוחו של המשיב טענה כי ספק אם פרשת ההגנה תסתיים במועד הקבוע לכך בשל ריבוי העדים שנותר לבית המשפט לשמוע. לעניין המסוכנות טענה כי מדובר בעבירות רכוש בסכומים קטנים שהמשיב אינו יכול לבצע מהבית. כמו כן, לטענתה, אף אם קיימת מסוכנות הרי שהתמשכות המשפט ומעצרו של המשיב מזה שנה, מצדיקים הזזת נקודת האיזון לעבר שחרורו של המשיב ממעצר. הסנגורית הציעה כי המשיב ישוחרר לפיקוחו של אחיו של המשיב אשר הגיע מחו"ל לצורך זה ומוכן לפקח עליו בכל דרך שתידרש, ובנוסף הציעה כי יעשה שימוש באזיק אלקטרוני.

6.מסוכנותו של המשיב נבחנה כבר פעמים מספר הן על ידי הערכאות השונות והן על ידי שירות המבחן, כאשר כל הגורמים סברו כי מהמשיב נשקפת מסוכנות ברורה שיחזור ויבצע עבירות מהסוג המיוחס לו. נראה כי לא ניתן להרתיע את המשיב בשום דרך מביצוע עבירות, וזאת לאחר שביצע את העבירות המיוחסות לו הן בהיותו אסיר ברישיון והן כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו. עם זאת, הערכאות השונות שבו ובחנו את חלופות המעצר שהוצעו על ידי המשיב, אך מצאו אותן בלתי מתאימות ואינן עונות על הצורך לאיין את הסיכון הנשקף מהמשיב. אף בית משפט זה (כב' השופטת פרוקצ'יה) בהארכת המעצר האחרונה שנתבקשה ממנו, ראה לנכון לבקש תסקיר מעצר משלים לבחינת החלופה שהוצעה לו על ידי המשיב, ודחה את החלופה כבלתי מתאימה. בשלב זה מוצעת על ידי המשיב חלופה חדשה בפיקוחו של אחיו שחזר מחו"ל למטרה זו. אמנם, נראה כי משפטו של המשיב עומד לקראת סיום, וכי בית המשפט אינו חוסך מאמצים על מנת לסיים את המשפט מהר ככל הניתן, אך עם זאת, לא ניתן להבטיח כי המשפט אכן יסתיים בהארכת המעצר המבוקשת. כידוע, חלוף הזמן יש לו השפעה כפולה: יש בו כדי להפחית ממסוכנותו של העצור, כאשר התקווה היא שהמעצר ירתיעו מלשוב ולבצע עבירות נוספות לאחר שישוחרר; וכן יש בו כדי לשנות את נקודת האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק (בש"פ 371/01 אסמעיל נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(2) 913 (2001); בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין , תק-על 2003(2) 2). לאחר שנה תמימה בה יושב המשיב במעצר, אני סבורה כי אכן יש לשקול את חלוף הזמן לטובתו, וליתן למשיב הזדמנות נוספת להציע חלופת מעצר שתאיין במידת האפשר את המסוכנות הנשקפת ממנו.

לפיכך אני מקבלת את בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 30.9.06, אך מורה עם זאת לשירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו של המשיב, אשר יבחן את חלופת המעצר שהוצעה. התסקיר יוגש עד ליום 19.10.06 לבית משפט השלום בפתח-תקוה שיכריע האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה.