פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7748/14
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
מחמוד קבהה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה בעפ"ג
23032-10-14 מיום
16.11.2014 שניתנה על-ידי סגן הנשיא ר' שפירא
בשם
המבקש:
עו"ד עלאא אלדין
החלטה
1.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ר' שפירא ) בעפ"ג 23032-10-14, מיום אתמול, בה נדחתה בקשת העורר לעכב את ביצועו של עונש מאסר שהוטל עליו.
2.
ביום 30.4.2014 הרשיע בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) את העורר בעבירות מס בסכומי כסף ניכרים. בהכרעת הדין עמד בית המשפט השלום על התנהלותו הבעייתית של העורר, לרבות אי-התייצבותו לדיונים והחלפת סניגורים חדשים לבקרים, ונקבע כי "אף מערכת משפטית לא תוכל להשלים עם דחיות אינסופיות וניצול לרעה של העיקרון שלכל בעל דין יהיה יומו בבית המשפט" (עמוד 60 להכרעת הדין). ביום 1.9.2014 נגזר דינו של העורר ל-21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום קנס בסך של 180,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תחתיו. נקבע כי על העורר להתייצב לריצוי עונש המאסר היום, 17.11.2014, עד השעה 10:00.
3.
ביום 19.10.2014 הגיש העורר ערעור על גזר הדין (לטענתו, הערעור נוגע גם להכרעת הדין ומדובר אך בטעות סופר שנפלה בכתב הערעור). לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע רכיב המאסר שבגזר הדין. הערעור נקבע לשמיעה ליום 20.11.2014.
4.
אתמול, ביום 16.11.2014, יום אחד לפני המועד בו העורר אמור להתחיל לרצות את עונש המאסר, הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להחלטה סופית בערעור. בית המשפט המחוזי (השופט ר' שפירא ) דחה את הבקשה, בעומדו על כך שעל העורר היה להגיש את בקשתו זמן סביר קודם למועד שנקבע לתחילת ריצוי העונש, ולא לחכות ליום האחרון שלפני תחילת המאסר. צויין כי מדובר בערעור שהוגש על גזר דין שהשית עונש מאסר בפועל של 21 חודשי מאסר, כי עולה ספק אם ערכאת הערעור תֵענה למבוקש בערעור, וכי "גם אם יקוצר עונש המאסר במידת מה, הרי שלא יהיה זה באופן שבו הימנעות מעיכוב ביצוע תפגע במבקש" . בית המשפט המחוזי ציין כי ככל שימצא ההרכב שידון בערעור ביום 20.11.2014 כי יש מקום לשנות את ההחלטה, הרי שיוכל לעשות כן.
על החלטה זו הוגש לפני כשעה הערר שלפני.
5.
לטענת העורר, שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתו מבלי לקיים דיון בנוכחותו, לגופו של עניין. לטענתו, בקשתו לעיכוב ביצוע הוגשה באיחור עקב טעות של בא כוחו ולא משיקולים טקטיים כאלה ואחרים. העורר מוסיף כי ערעורו הוגש גם נגד הכרעת הדין, ולא נגד גזר הדין בלבד כפי שסבר בית המשפט המחוזי בהחלטתו, עקב טעות סופר שנפלה בכתב הערעור. לשיטתו, הסיכויים לקבלת הערעור טובים המה, שכן בית משפט השלום לא נתן לו אפשרות לנהל את פרשת ההגנה ולהשמיע עדים מטעמו.
6.
הערר הוגש ברגע האחרון, בדקה ה-90 ממש, ומבלי שצורפה לו תגובת המדינה. זאת, על אף שלרשות העורר עמד פרק זמן ארוך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע כראוי, זמן סביר לפני המועד שנקבע לתחילת ריצוי עונש המאסר, יחד עם הערעור שהגיש על פסק הדין, ואף לאחריו. התנהלות זו עומדת בהמשך להתנהלות בעייתית של העורר לאורך כל ההליכים, כפי שצוין לעיל. כפי שנקבע בבית משפט זה, "אין לקבל נוהג של הכתבת לוח הזמנים לבית משפט זה מתוך תקווה שיינתן עיכוב ביצוע אך בשל קוצר הזמן" (רע"פ 2669/04 לוי נ' מדינת ישראל (17.3.2004)). בנסיבות, נקבע הערר בזאת לדיון ביום 25.11.2014 בשעה 10:00.
7.
עם זאת, כזכור, דיון בערעורו של המבקש על גזר הדין נקבע ליום 20.11.2014. תהא זו הזדמנות למבקש, להעלות את בקשתו בנושא עיכוב הביצוע, וכפי שנאמר בהחלטת בית המשפט המחוזי, אם ימצא כי כך ראוי לעשות, יוכל ההרכב שידון בערעור ליתן החלטה אחרת בנושא עיכוב הביצוע, הכל על-פי שיקול דעתו. על כל פנים, אין הצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לדיון בעררו בבית משפט זה, וגם לא עד לדיון בערעורו בבית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, כ"ד בחשון התשע"ה (17.11.2014).
ש ו פ ט