בש"פ 7780/98 נתנוב אדוארד נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום שחרר את העורר ממעצר, בתנאים. בית המשפט המחוזי החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו באשמת סחר בסם, הדחת קטין לסם, החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת סם בכמות מסחרית.

העבירות הנ"ל בוצעו במועדים שונים בשנת 1998.

בערר שלפנינו מבקשת הסניגורית המלומדת להמיר את המעצר בחלופת מעצר.

הסם בו מדובר הוא סם מסוג קנבוס שאף כי סכנתו פחותה מסמים אחרים, עדיין סם מסוכן הוא ומסחר בו מהווה עבירה חמורה המעמידה חזקת מסוכנות.

את הסם, בכמות של 500 גרם, מכר העורר, לפי כתב האישום, לקטין. לטענת הסניגורית, היה הקטין עצמו מעורב בעסקי סמים ללא קשר עם העורר ונמצאו אצלו כמויות של סמים. לאחר שנעצר אותו קטין, יום לאחר ביצוע העבירה המיוחסת, הפך הוא להיות סוכן משטרתי.

גם אם נכונים הדברים, אין בכך להפחית, כהוא זה, מחומרת המעשים המיוחסים לעורר שעסק בסחר בסמים, בין אם מכר סם למישהו אחר שעסק אף הוא בסחר בסמים ובין אם ישירות לצרכנים.

בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על חלופת מעצר.

החלופה שנקבעה על-ידי בית משפט השלום איננה יכולה -בהתחשב בנסיבות להשיג את תכלית המעצר. השהות בבית אמו בבאר-שבע איננה יכולה להבטיח את הימנעותו מלסחור בסמים במקום מושבו החדש או בעקיפין על ידי אחרים. זאת ועוד, הוברר כי, ככל הנראה, אין לעורר מקום עבודה קבוע ויש מקום לסברה כי הסחר בסם בו הוא מואשם, היה חלק מעיסוקו, אם לא כל עיסוקו.

הערר נדחה.