בש"פ 788/02 פרידמן מנחם נ. משטרת ישראל

1.המבקש מואשם בבית משפט השלום בתל-אביב (תיק משטרה מס' 5013416390) בעבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-, לפיה נסע מעל למהירות המותרת. כתב האישום מתבסס על ממצאיו של מד מהירות לייזר (להלן: ממל"ז). בבית משפט השלום בירושלים מתנהלים מספר תיקים מאוחדים, בהם נדונה שאלת אמינות וקבילות ממצאי הממל"ז. המבקש מבקש להעביר את הדיון בעניינו מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בירושלים, על מנת לצרפו לתיקים אלו, וכך למנוע את ניהולו המקביל של דיון עקרוני בשאלת הממל"ז בשני בתי משפט שונים, לחסוך בהוצאות הכלכליות הכרוכות בבדיקת הממל"ז, ולתרום ליצירת הכרעה אחידה בסוגיה זו. המבקש מתחייב, כי במידה ותידרש העדת שוטרים מאזור תל-אביב, ישא הוא בהוצאות הבאתם לירושלים.

2.המשיבה מתנגדת להעברת הדיון. לטענתה, בנסיבות העניין העברת מקום הדיון וצירוף תיק נוסף לתיק המאוחד המתנהל בבית משפט השלום בירושלים, תגרום לסרבול ההליך כולו. כך, לאור העובדה כי הדיון בתיק בבית המשפט בירושלים החל בשנת 1997, מאז צורפו אליו נאשמים רבים, והדיון העקרוני בו החל. המשיבה טוענת כי היעילות שבצירוף כל התיקים הללו לדיון עקרוני משותף נסוגה מפני הסרבול והעיכובים שיגרמו בניהול שלב ההוכחות בכל תיק ותיק.

3.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. בנסיבות בהן הנימוק היחידי להעברת מקום הדיון הוא כוונת המבקש לבקש צירוף התיק לדיון המתקיים בבית המשפט הנעבר, כאשר הדיון בבית המשפט הנעבר באותו התיק נמצא בשלב דיוני מתקדם, ותוך שהמשיבה מתנגדת להעברת הדיון אליו, אין די בה בהסכמת המבקש לשאת בהוצאות הבאת העדים אל בית המשפט הנעבר, לבדה (ראו: בש"פ 8364/01 זמי בולוטין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). במקרה שבפני, כל שהעלה המבקש כטעם לבקשת ההעברה הוא רצונו לצרף התיק לתיקים הנשמעים בפני בית המשפט השלום בירושלים, אשר הדיון בהם החל זה מכבר. בנוסף, הביעה המשיבה את התנגדותה להעברה בנסיבות אלו. על כן, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.