בש"פ 8364/01 זמי בולוטין נ. מדינת ישראל

1.המבקש מואשם בבית משפט השלום בחדרה (תיק משטרה מס' 10-12-06796-1) בעבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-, לפיה נסע מעל למהירות המותרת. כתב האישום מתבסס על ממצאיו של מד מהירות לייזר (להלן: ממל"ז). בבית משפט השלום בירושלים מתנהלים מספר תיקים מאוחדים, שבכולם נדונה שאלת אמינות וקבילות ממצאי הממל"ז, ונתקבל אישור בית המשפט להעביר את המכשיר לבחינת מומחים מקצועיים מטעם הנאשמים. הטעמים לבקשת המבקש להעברת הדיון מבית משפט השלום בחדרה לבית משפט השלום בירושלים הם כי השאלה המשפטית שתידון בכלל התיקים הללו אחת היא ודרושה בה הכרעה אחידה, כי בכך ייחסך זמן שיפוטי וכי חלוקת ההוצאות הכלכליות הכרוכות בבדיקת מכשיר הממל"ז בין מספר נאשמים תקל בהוצאות המבקש. המבקש מתחייב, כי במידה ותידרש העדת שוטרים מאזור חדרה, ישא הוא בהוצאות הבאתם לירושלים.

2.המשיבה מתנגדת להעברת הדיון. לטענתה, בנסיבות העניין העברת מקום הדיון וצירוף תיק נוסף לתיק המאוחד המתנהל בבית משפט השלום בירושלים, תגרום לסרבול ההליך כולו. כך, לאור העובדה כי הדיון בתיק בבית המשפט בירושלים החל בשנת 1997, צורפו אליו מאז נאשמים רבים והדיון העקרוני בו החל. המשיבה טוענת כי צירוף בלתי פוסק של תיקים מסוג זה יהפוך הדיון לבלתי אפשרי ובמקום לייעל את הדיון ולחסוך בזמן שיפוטי ייגרמו עיכובים וסרבול בניהול התיקים כולם. עוד מציינת היא, כי מתנהלים במספר בתי משפט בארץ - לרבות בית משפט השלום בחדרה - תיקים עקרוניים בהם נדונה שאלת אמינות הממל"ז.

3.המבקש בתגובתו לעמדת המשיבה טוען, כי אין בה כדי למנוע העברת התיק לבית משפט השלום בירושלים. לטענתו, לא יהא בצירופו משום סרבול הדיון והוא יוכל לחסוך בהוצאות.

4.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. אכן, הכללים המקובלים בבקשות להעברת דיון בעניינים אלה הם, כי אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר, אם ההעברה מצריכה הבאת ראיות מצד המשטרה להוכחת העבירה, הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל בו הם משרתים לבית משפט אחר. בנסיבות המקרה שלפנינו, בהסכמת המבקש לשאת בהוצאות הבאת העדים אל בית המשפט הנעבר, לבדה, אין די. כך, מאחר והטעם היחיד שהעלה המבקש להעברת מקום הדיון הוא כוונתו לבקש צירוף הדיון בו לתיקים אחרים הנדונים בבית משפט השלום בירושלים. לאור השלב הדיוני המתקדם בו מצוי ההליך בבית המשפט הנעבר, ונוכח התנגדות המשיבה להעברת הדיון בנסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

הבקשה נדחית.