בש"פ 788/21 סמי אלקרנאוי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעמ"ת 3932-02-21, מיום 2.2.2021, בגדרה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע במ"ת 46398-01-21, מיום 31.1.2021, אשר הורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש, ועל מעצרו עד להחלטה אחרת.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. על-פי כתב האישום, ביום 11.1.2021 בסמוך לשעה 20:00 המבקש והמתלונן, שהינו קטין יליד 2003, התכתבו באפליקציית הווטסאפ. לאחר ההתכתבות איים המבקש על המתלונן בהודעות קוליות ששלח לו. בסמוך לאחר מכן, הגיע המבקש כשהוא נוהג ברכב לביתו של המתלונן, פגש בו ודרש ממנו לעלות לרכב. המתלונן השיב כי אינו מעוניין, והמבקש אמר לו שלא יפחד וכי לא יפגע בו. המתלונן עלה לרכב, והמבקש החל בנסיעה מהמקום. בשלב מסוים, בשטח עפר, דרש המבקש מהמתלונן שייצא מהרכב, וזה יצא מהרכב, והמבקש אחריו. המבקש ביקש מהמתלונן את מכשיר הטלפון שהיה ברשותו, והחל להכותו באמצעות צינור ברזל בכל חלקי גופו, כאשר המתלונן מנסה לגונן על גופו באמצעות ידיו. בהמשך, המבקש נכנס לרכבו, אישר למתלונן להיכנס לרכב ואמר לו "רציתי להשאיר אותך בחוץ שהכלבים והזאבים יאכלו אותך". המבקש המשיך בנסיעה חזרה והוריד את המתלונן בסמוך לביתו. המתלונן התקשר לאמו, אשר מצאה אותו שרוע על המדרכה ברחוב כשגופו חבול, ופינתה אותו לקבלת טיפול רפואי.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. באת כוח המבקש הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועתרה לשחרורו לחלופת מעצר. בית משפט השלום קבע כי מדובר בתיק בעל חומרה יתרה, וכי "מעשיו של המשיב [המבקש] מגלמים מסוכנות משמעותית ויש לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו שיבחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר". לפיכך, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר כאמור, ועל מעצרו של המבקש עד להחלטה אחרת.

המבקש לא השלים עם החלטה זו והגיש עליה ערר. נטען כי הגם שמדובר בערר על החלטת ביניים, לעורר הזכות להגישו, וכי בפרט בתקופה זו יש לבחון חלופות, ולא "לשלוח" לתסקיר אשר משך הזמן לקבלתו ארוך. המדינה התנגדה, וטענה כי בית המשפט איזן כראוי בין חומרת העבירה שביצע לכאורה המבקש לבין היעדרו של עבר פלילי בעניינו. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בתיק החקירה, מצא בית המשפט המחוזי לדחות את הערר, בקבעו כי "ראויה הזהירות אותה נקט בית משפט השלום בנסיבות העניין, ולא נפלה כל טעות בהחלטתו". הובהר, כי תסקיר שירות המבחן לא נועד רק לבחינת חלופות מעצר, אלא גם לבחינת המסוכנות, וכי "יעשה שירות המבחן כל מאמץ להגיש את תסקירו לבית משפט השלום בלוח זמנים קצר ככל הניתן".

על ההחלטה האמורה הוגשה בקשת הרשות לערור שלפני, בה נטען, בין היתר כי היה ראוי לבחון חלופת מעצר בעניינו של המבקש "באולם", שכן היה בידי המבקש להציע חלופת מעצר "מצוינת". הדבר נכון, כך נטען, בייחוד בימים אלו, בהם העומס על שירות המבחן הינו רב ביותר, והמתנה לתסקיר מבחן עשויה לארוך שבועות ארוכים. הודגש, כי מדובר בעבירת אלימות שאינה מהרף הגבוה ונאשם שהינו נעדר עבר פלילי.

לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובה. כידוע, רשות ערעור לפני ערכאה שלישית על החלטה בדבר מעצר תינתן אם בבקשה עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 6471/20 סוויסה נ' מדינת ישראל (12.10.2020); בש"פ 4599/15 פלוני נ' מדינת ישראל (9.7.2015); בש"פ 2810/19 איס נ' מדינת ישראל (6.5.2019)). המקרה דנן אינו עומד באמות מידה אלו. הבקשה עוסקת בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו הספציפיות, ואינה מגלה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה המובנת להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו.

8 .

אשר על כן, הבקשה נדחית.