בש"פ 7915/01 מדינת ישראל נ. אסעד סתיתי

לאחר שהיה במעצר תשעה חודשים, מונחת עתה לפניי בקשת המדינה להאריך פעם שלישית, לתקופה של תשעים ימים, את מעצרו של המשיב.

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות אלו: שוד מזויין בחבורה, החזקת נשק ושהייה בלתי חוקית בארץ; קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק וניסיון לגניבת רכב; חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר; התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר ושיבוש מהלכי משפט. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ומשעברו תשעה חודשים והמשיב במעצר, הורה שופט בית-המשפט העליון, ביום 18.4.2001, על הרחבת מעצרו בתשעים ימים נוספים. תשעים הימים חלפו עברו, משפטו של המשיב לא נסתיים, והמדינה עתרה להרחבת המעצר בתשעים ימים נוספים. זו הפעם לא נעתר בית-המשפט העליון לבקשת המדינה על החלק. כב' השופט לוי החליט, אמנם (ביום 8.7.2001), להרחיב את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, אך התיר את שיחרורו לחלופת מעצר, והיא: "מעצר בית מלא", הפקדת ערבויות בסך 150,000 ש"ח ומתוכן 50,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית, ערבות צד שלישי בסך 50,000 ש"ח ועיכוב יציאה מן הארץ. בהקשר זה ייאמר כי המשיב עומד לדין בצוותא-חדא עם נאשם נוסף, והחלטת השיחרור לחלופת מעצר חלה גם על אותו נאשם. ואמנם, אותו נאשם המציא את הערבויות שנדרשו כהחלטת בית-המשפט ושוחרר מן המעצר. המשיב, מאידך גיסא, לא עלה בידו לגייס את סכום הערבויות הנדרש ועל-כן נותר במעצר.

על-פי החלטתו של כב' השופט לוי מיום 8.7.2001, הורחבה תקופת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 22.7.2001. והנה בתוך אותה תקופה של תשעים ימים הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר באותה החלטה, בעתירה כי סכום הערבות אשר הושת עליו לשיחרור ממעצר יופחת אך באשר אין ביכולתו לגייס את הסכום שנדרש ממנו במזומן. בקשה זו באה לפני כב' השופטת פרוקצ'יה, וביום 7.10.2001 - דהיינו: לפני תשעה ימים - החליטה כב' השופטת לדחותה תוך הבעת תקווה כי קצב גלגולו של המשפט יואץ וההליך יסתיים בהקדם ככל הניתן.

עתה מודיעה אותי המדינה כי ביום 20.9.2001 נסתיימה פרשת התביעה, וכי לבקשת הסניגורים נדחתה שמיעתה של פרשת ההגנה: "כדי שיכינו ויזמינו את כל העדים בבת אחת". פרשת ההגנה אמורה להישמע ביום 31.10.2001, ובית-המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי: "ביום זה בית-המשפט ישמע את כל עדי ההגנה עד לסיומם, ואם יהיה צורך, ישמע גם בשעות אחה"צ". נדע מכל אלה, כי בית-משפט קמא ער לצורך הדוחק לסיים את המשפט בעגלא ובזמן קריב, וחזקה על סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בנצרת כי יודע הוא לבצע כהילכתן החלטות הנראות ראויות בעיניו.

על רקע כל הדברים האלה כולם היצעתי לעורך-דין בולוס, בא-כוחו המלומד של המשיב, כי אדחה את המשך שמיעתה של בקשת המדינה עד לאחר ישיבתו של בית-המשפט המחוזי ביום 31.10.2001, מתוך תקווה שפרשת ההגנה תסתיים באותו יום, או ביום סמוך לו; כי סיכומיהם של באי-כוח בעלי-הדין יישמעו אף הם בסמוך לאותו יום; וכי בית-משפט קמא יכריע בדין במהירות ככל הניתן. עורך-דין בולוס הסכים להצעתי.

אני מחליט איפוא להרחיב את מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. בה-בעת אני קובע את המשך שמיעת בקשת המדינה ליום 6.11.01 בשעה 09:00 בבוקר. לקראת יום השמיעה תגיש המדינה לבית-המשפט סיכום האירועים עד לאותו יום, ואוסיף ואשמע טיעונים על-פה מפיהם של באי-כוח בעלי-הדין.

היום, כ"ט בתשרי תשס"ב, (16.10.2001).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01079150. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444