פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7948/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
סלים הייב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בנצרת בב"ש 1570/03 מיום 6.7.03 שניתן על-ידי כב' השופט י' כהן
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת באשמת שוד מזוין. כדברו של כתב האישום, השתתף העורר ביחד עם נאשם אחר העומד עימו בדין בשוד שבמהלכו ניטל מבעל חנות בשוק בטבריה - באיומי סכין ותוך השמעת איומים על חיי בנו בן השבע ששהה במקום - סכום כסף של 40,000 ש"ח. עם הגשת כתב האישום החליט בית-המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי.
קראתי את טיעוני באות-כוח הצדדים והוספתי ושמעתי, ביום 8.9.03, טיעונים על-פה. משסברתי כי אפשר שהמשפט בעניינו של העורר יסתיים במהרה ובטרם יישמעו כל עדי התביעה וההגנה, החלטתי לדחות את החלטתי למועד אחר. ואולם, משהודיעה לי באת-כוח העורר, ביום 23.9.03, כי המשפט יישמע עד-תום, וכי בעלי-הדין לא עלה בידם להגיע להסכמות, אחליט בערר שלפניי לאלתר.
עו"ד יונס אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת דבר ביצוע הפשע. לעניין קיומה של עילת המעצר, טוענת באת-כוחו של העורר כי החלטתו של בית-המשפט המחוזי התבססה על עילת מעצר של התחמקות מהליכי משפט, עילה אשר לא נטען לה על-ידי המשיבה ואשר אין לה אחיזה בעובדות. לא אדרש לשאלת התקיימותה של עילת מעצר זו, שכן סבור אני כי ממילא מתקיימת עילת מעצר בגין מסוכנותו של העורר. כהחלטת בית-המשפט המחוזי וכהוראת סעיף 21א(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, קמה לחובת העורר חזקת מסוכנות, והנטל עליו מוטל הוא להפריך חזקה זו. נטל זה, בנסיבות העניין, לא עלה בידי העורר להסיר מעל שיכמו.
אשר לקיומה של חלופת מעצר ראויה, נתלית עו"ד יונס בתסקיר שירות המבחן הקובע כי החלופה שהציע העורר, "מעצר בית" בהשגחת דודו, חלופה ראויה היא. שירות המבחן התרשם אמנם כי חלופת המעצר שהוצעה ראויה היא, אך אין די במפקח ראוי. יש צורך אף שהמפוקח יוכיח כי ראוי הוא לשיחרור ממעצר. בענייננו העלה שירות המבחן ספקות לגבי יכולתו של העורר לעמוד בתנאי השיחרור של חלופת המעצר, בהצביעו על נתונים בעיתיים באישיות העורר. דברים אלו של שירות המבחן נתמכים בעובדה שהעורר נקנס בעבר בגין מספר רב של עבירות רכוש שביצע. יתר-על-כן: שירות המבחן נמנע מהמלצה חד-משמעית בעניינו של העורר, בשים-לב לגילו הצעיר ולהשפעת המעצר - הוא המעצר הראשון של העורר - על מצבו הנפשי. בתיתי דעתי לכל אלה, ולאור המסוכנות הרבה הנשקפת מן העורר, אין לי אלא להצטרף לדעתו של בתי-המשפט קמא ולקבוע כי אין זה ראוי לשחררו לחלופת מעצר.
הערר נדחה.
היום, ג' בתשרי תשס"ד (29.9.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03079480_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il