בש"פ 796/18 מדינת ישראל נ. חסן זידאת

1.

בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

נגד המשיב 2 (להלן: המשיב ) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, שהיה בלתי חוקית, ניסיון לרכישת נשק, ומגוון עבירות בנשק. בתמצית שבתמצית, על-פי המתואר בכתב האישום, נכנס המשיב לישראל בניגוד לחוק, והתגורר בערערה. במהלך שנת 2014 סיפר המשיב למשיב 3 (להלן: ממדוח ) כי בכוונתו להטמין מטעני חבלה בתחנת הרכבת בבנימינה ולפוצצם, על מנת להביא למותם של אזרחים ישראלים רבים. אמנם בתחילה סירב ממדוח ליטול חלק בביצוע הפיגוע, אך המשיב לא אמר נואש. גם כאשר בשלב מאוחר יותר שיתפוהו המשיב 1 (להלן: חסן ) וממדוח בכוונותיהם לבצע פיגוע דומה, העדיף המשיב לבצעו בכוחות עצמו. לשם כך, למדו השלושה כיצד לייצר מטעני חבלה, אספו חפצים אשר יסייעו בידיהם בהכנת מטענים רבי עוצמה, ותכננו לרכוש אמצעי לחימה נוספים. זאת ועוד, במהלך שנת 2015 הצטרף חסן לארגון החמאס ופעל להקמת חוליה אשר תבצע פיגועי טרור נגד יהודים. חסן שיתף את ממדוח ואת המשיב בכוונותיו, והמשיב סייע בידו במספר הזדמנויות – אם בסיורים סביב בסיס צבאי, אם ברכישת ובהובלת נשק ותחמושת, אם במסירת מידע על אודות יעדים לביצוע פיגועי טרור בישראל. המשיב גם הסכים לסייע לחסן בהשגת מכונית אשר תשמשוֹ בפעילות הטרור. כל זאת, בעוד המשיב מודע להשתייכותו של חסן לארגון החמאס.

3.

ביום 27.3.2017 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמה, על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וביום 31.10.2017 התקבלה הבקשה הראשונה להארכת מעצרו בתשעים ימים, אף מבלי להידרש לתגובת ב"כ המדינה לדברי הסנגור (בש"פ 8151/17, השופט י' עמית ) . במסגרת ההליך העיקרי, הוקרא כתב האישום, וביום 6.9.2017 ניתן לו מענה מפורט. עד כה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, במהלכן העידו ארבעה מעדי התביעה, ונקבעו ארבעה מועדי הוכחות לימים 5.2.2018, 7.2.2018, 15.2.2018 ו-21.2.2018. עוד יש לציין כי שלושה מועדי הוכחות בוטלו מחמת אילוצים של בית המשפט המחוזי, וכי שני מועדים נוספים בוטלו לבקשת בא-כוחו של ממדוח, וב"כ המשיב הצטרף לאחת מבקשותיו.

4.

בבקשה שלפנַי טוענת ב"כ המדינה, כי מעשיו החמורים של המשיב והמסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, מחייבים את הארכת מעצרו. ב"כ המשיב מצִדו אינו מכחיש את נחיצותו של מעצר בשלב זה, אך מבקש כי אורה על הכנת תסקיר מעצר, אשר יבחן האם חל שינוי כלשהו בתפיסת העולם של המשיב. זאת, על רקע הימשכותו הצפויה של ההליך העיקרי.

5.

למקרא נימוקי הבקשה, ולמשמע טענות באי-כוח הצדדים בדיון לפנַי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. להווי ידוע, כי לשם הכרעה בבקשה להארכת מעצר נדרש בית המשפט לאזן בין חזקת החפות של הנאשם וזכותו לחירות, מחד גיסא, לבין האינטרס שבשמירה על שלום הציבור ועל תקינות ההליך הפלילי, מאידך גיסא (בש"פ 8656/17 מדינת ישראל נ' אבו חאמד , פסקה 7 (15.11.2017)). בנדון דידן, המעשים המיוחסים למשיב מדברים בעד עצמם ולחובתו של המשיב. המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור ולבטחון המדינה – רבה; גם בא-כוחו לא הכחישהּ. אמנם נכון, אילוצים של בית המשפט המחוזי, ובקשות מטעם בא-כוחו של ממדוח, גרמו לכך שהדיון בתיק העיקרי לא התקדם עד כה די הצורך. כמו כן, לא מן הנמנע כי תידרשנה הארכות מעצר נוספות. עם זאת, את העיכוב במשפט אין לזקוף לחובת המדינה. לא אופן התנהלותה גרם לעיכוב. לעת עתה, נקבעו ארבעה מועדים לדיוני הוכחות במהלך חודש פברואר 2018. יש לקוות כי לאחריהם יקבעו מועדים נוספים, וכי במהלך תקופת הארכת המעצר הנוכחית יתקדם המשפט במידה ניכרת.

6.

לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להורות על הכנת תסקיר מעצר. כפי שאמרתי בבש"פ 6650/15 סבן נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (20.10.2015) : "תסקיר מעצר הוא כלי חשוב ויקר-ערך. חשיבותו באה לידי ביטוי מקום בו הוא עשוי להיות אפקטיבי ולסייע בגיבוש החלטה על חלופה למעצר" . גם בענייננו-אנו, המסוכנות הרבה אשר נשקפת מן המשיב "אינה מצדיקה השקעת משאבים להכנת התסקיר. עדיף להשקיעם במי שעשוי לצאת נשכר, ולהשתחרר לחלופת מעצר" (שם).

7.

מעצרו של המשיב מוארך אפוא בזאת בתשעים ימים החל מיום 3.2.2018, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 11373-02-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.