בש"פ 8014/98 אבי בן יעיש נ. מדינת ישראל

1.העורר הואשם יחד עם אחר בעבירות של החזקת סם מסוכן וסחר בסם מסוכן שיובא לישראל מקולומביה; בפרשה היו מעורבים מספר נאשמים נוספים, שהואשמו אף הם בעבירות סמים שונות. נגד כל המעורבים הוגשו כתבי אישום שבאחד מהם - זה שלפנינו - נאשם העורר יחד עם אחר - אדורם. עם הגשת כתב-האישום הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' דוויק) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על החלטה זו הוגש הערר הנדון.

2.סניגורו של העורר מתמקד בטענה אחרת והיא העדר ראיות לכאורה נגד העורר. לטענתו, הראיה המרכזית נגד העורר, היא הודעתו של נאשם אחר בשם ויליאם אוספינה (להלן: אוספינה), שכל כולה, עדות שמיעה.

3.מחומר החקירה עולה כי העורר היה מעורב בשלוש פגישות. הפגישה הראשונה נערכה בתחנת דלק לשם הגיעו שניים: אוספינה ושותפו לדירה, אדורם. השניים הגיעו במכונית, כשבאמתחתו של אדורם דוגמת סם, אותה ראה אוספינה. עוד בהיותם בדירה, אמר אדורם לאוספינה כי הוא יוצא להיפגש עם אדם לו יתן דוגמא לצורך בדיקתה. בהגיעם לתחנה, יצא אדורם מן המכונית ואוספינה ראה אותו נפגש עם העורר שאת פניו זיהה. משחזר אדורם למכונית אמר לאוספינה כי מסר לו את דוגמת הסם מאחר וזה הגבר שלו הוא עומד למכור את הסם לאחר שיבדוק את הדוגמא.

4.הפגישה השניה התקיימה למחרת בדירתם של אדורם ואוספינה. אדורם ואוספינה היו בדירה, כאשר הופיעו שני אנשים שאחד מהם הוא העורר. אדורם הוציא את הסמים ממקום מחבואם בשירותים, הצטייד במשקל לשקילת סמים ואז עזב אוספינה את החדר והשאיר בו את אדורם, את העורר ואת האחר. משעזבו העורר והאחר את הדירה אמר אדורם לאוספינה כי "הבן זונה לקח רק חצי קילו קוקאין".

5.הפגישה השלישית התקיימה אף היא בדירתם של אדורם ואוספינה, אליה הגיע העורר. אוספינה עזב את החדר בו נשארו אדורם והעורר ומשתמה הפגישה אמר אדורם לאוספינה "פיניטו, לקח הכל חוץ מ4- או 5 אצבעות של קוקאין... אבי [העורר] לא לקח אותם בגלל שהיה להם צבע שונה."

6.לטענת הסניגור אין ללמוד משלוש הפגישות שתוארו, דבר על מעורבות העורר בעסקת סמים משום שעדותו של אוספינה איננה עדות מקור אלא עדות שמיעה.

לא כך סבור בא-כוח המשיבה, המצביע על כך כי אוספינה היה עד ראיה למהלכם של הדברים שהתרחשו בין העורר ובין אדורם וקלט בחושיו את הנעשה באופן שעדותו איננה מכלי שני. לדעתו, גם אם חלק מן הדברים נאמר לו על ידי אוספינה וגם אם לא ראה את מסירת הסם עצמה, הרי שהנסיבות כולן, ובמיוחד הפגישות להן הוא היה עד, הן בתחנת הדלק הן בדירה, בצירוף לדברים שאמר אדורם לאוספינה ושאוספינה ציינם בהודעותיו, יוצרים תמונה נסיבתית ברורה וחד משמעית על מעורבותו של העורר בעבירות המיוחסות לו. לכך יש להוסיף - על פי הטענה - שיחות טלפון שהתנהלו בין העורר לבין אדורם המצביעות על היות העורר מעורב בסחר בסמים, וכן אמירות שונות של העורר במהלך החקירה מהן משתמע כי הוא רואה עצמו מעורב. וכן, את שתיקתם של העורר ואדורם שמילאו פיהם מים במהלך החקירה, ולא הסבירו דברים המדברים נגד העורר. גם זיהוי העורר על-ידי אוספינה מבעד לזכוכית חד-כיוונית כמי שהיה בתחנת הדלק ופעמיים בדירתו של אדורם, מצטרף למסכת הראיות הנסיבתיות, היוצרת לטענת התביעה, ראיות לכאוריות המעמידה עילת מעצר.

7.הראיות הנסיבתיות מורכבות מעדותו של אוספינה לפיה ראה את דוגמת הסם במכונית בדרכם לתחנת הדלק, ראה וזיהה את העורר בשלוש הפגישות האמורות; ראה את אדורם מוציא את הסמים ממקום הימצאם בחדר השירותים; ראה את אדורם בשתי הפגישות, כשבידו הסמים והמשקל; וכן, ראה את אצבעות הסם שנותרו בידי אדורם ולא נלקחו על ידי העורר בפגישה השניה שהתקיימה בדירה. מהודעותיו השונות של אוספינה עולות מספר אמרות המהוות אבני פסיפס במערכת הראיות נגד העורר. האמרה הראשונה

עניינה בכך שאדורם אמר לאוספינה, בטרם נסעו שניהם לתחנת הדלק, כי יבוא גבר המעונין בסמים, והם ימסרו לו דוגמת סם לשם בדיקתה. האמרה השניה נאמרה עם שובו של אדורם אל הרכב שחנה בתחנת הדלק, בו ישב אוספינה והמתין, ובה אמר כי "זה הגבר שרוצה לקנות את סם הקוקאין ונתתי לו דוגמא והוא יתקשר אלי אחרי שיבדוק את הדוגמא". האמרה השלישית נאמרה עם הישמע צלצול פעמון הדירה בפגישה הראשונה, כשאמר אדורם לאוספינה "זה אבי" [העורר]. האמרה הרביעית

נאמרה על ידי אדורם משתמה הפגישה, ובה אמר לאוספינה כי "הבן זונה לקח רק חצי קילו קוקאין". האמרה החמישית נאמרה לאחר קיומה של הפגישה השניה בדירה, שלאחריה אמר אדורם בשיחת טלפון לאוספינה, "פיניטו, לקח הכל חוץ מ4- או 5 אצבעות של קוקאין... אבי [העורר] לא לקח אותם בגלל שהיה להם צבע שונה". כל אלה, בהעדר הסבר מפי העורר לדברים המבקשים הסבר כאשר העורר וגם אדורם ממלאים פיהם מים, יוצרים פסיפס שחלקיו משתלבים זה בזה עד שניתן לומר כי יש סיכוי סביר שאם תתקבלנה ראיות אלה על ידי בית המשפט שישקול את משקלן ומהימנותן, יורשע העורר –

דין.

8.לא נטען לחלופת מעצר ובדין כך אין מקום לדון בחלופה כזו.

9. הערר נדחה.