בש"פ 8015/16 בש"פ 8015/16

1.

נגד העורר וחמישה נאשמים נוספים, הוגש ביום 20.7.2015, כתב אישום, ממנו עולה, כי עסק שבבעלות העורר ייבא משטחי הרשות הפלסטינית לתוך שטח ישראל, ביצי תרנגולות, שלא עברו תהליך מיון ופיקוח כנדרש בתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ"ה-1994. בגין כך, הואשם העורר בעבירות רבות, ובהן: קשירת קשר לביצוע פשע; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה; שיווק ביצים שלא כדין; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים; הלבנת הון; ועוד.

2.

בהחלטתו בבקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, מיום 24.8.2015, הורה בית המשפט המחוזי על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית משפחת אחותו, במושב "עגור" , תחת איזוק אלקטרוני. זאת, בהתאם להמלצת שירות המבחן בתסקיר משלים שהוגש בעניינו של העורר, ביום 11.8.2015.

3.

מעצרו של העורר במסגרת ההליך דנן, לא איפשר לו להתייצב לביצוע עונש של שישה חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, שהושת עליו בגין הרשעתו בהליך קודם (ת"פ 20294-11-14). לאור זאת, החליט מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, ביום 21.12.2015, על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, והמשך ריצוי עונשו של העורר מאחורי סורג ובריח. נגד החלטה זו, עתר העורר, בעת"א 5892-1-16, לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' מרזל ). ההחלטה בעתירה זו עוכבה, על מנת לאפשר לעורר להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור לחלופת המעצר, תחת איזוק אלקטרוני, כך שהוא יוכל לבצע את עבודות השירות.

4.

בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטה מיום 24.8.2015, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ ), בהחלטתו מיום 15.2.2016, והאיזוק האלקטרוני נותר על כנו. זאת, בניגוד להמלצת שירות המבחן, לשנות את תנאי חלופת מעצרו של העורר, כך שיוכל לבצע את עבודות השירות, המלצה שניתנה במסגרת תסקיר מעצר חדש שנערך לעורר, והוגש ביום 8.2.2016. בערר שהגיש העורר על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי, לבית משפט זה [בבש"פ 2104/16], נמנע השופט ע' פוגלמן מלהתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

5.

ביום 29.3.2016, דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו של העורר בעניין ההפסקה המנהלית של עבודות השירות שלו, והורה לו להתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר שנותר לו, כ-6 חודשים, מאחורי סורג ובריח. בהתאם לכך, החל העורר לרצות עונש המאסר שהושת עליו.

6.

במהלך תקופת מאסרו של העורר מאחורי סורג ובריח, הוא הגיש שתי בקשות נוספות לעיון חוזר בהחלטה מיום 24.8.2016, המורה על שחרורו לחלופת המעצר באיזוק אלקטרוני. הבקשות נדחו, כאשר בית המשפט המחוזי הורה לעורר להגיש את בקשת העיון החוזר במועד סמוך יותר לסיום פרק המאסר.

7.

בסמוך למועד שחרורו של העורר מן המאסר, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת השחרור לחלופת המעצר. בתסקיר משלים נוסף שערך שירות המבחן בעניינו של העורר, מיום 28.9.2016, הומלץ להסיר את הפיקוח האלקטרוני שהוטל על העורר, ולשנות את תנאי מעצרו, כך שהוא ישהה במעצר בית בפיקוח מפקחים שאושרו. חרף המלצה זו של שירות המבחן, דחה בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 29.9.2016, את הבקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור לחלופת המעצר, וזאת בשל מסוכנותו של העורר לציבור. הערר שלפניי נסוב על החלטה זו.

8.

בדיון שנערך לפניי היום, טען בא כוחו של העורר, עו"ד מיכאל עירוני, כי התסקיר המשלים האחרון בעניינו של העורר איננו מתייחס באופן ישיר לשאלת המסוכנות, שלה נתן בית המשפט המחוזי משקל רב בהחלטתו על דחיית הבקשה לעיון חוזר.

9.

עו"ד עירוני הוסיף עוד, כי מרשו נתון, מזה כשנה ו-4 חודשים תחת איזוק אלקטרוני בתנאים מגבילים ביותר, וכי בתסקירי המבחן האחרונים שהוגשו בעניינו, המליץ שירות המבחן על שינוי תנאי המעצר, כך שיוסר הפיקוח האלקטרוני והעורר יוכל לצאת לעבודה, מחוץ לבית בו הוא נתון במעצר בית.

10.

לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות במקרה דנן, ונתתי דעתי לעמדת המשיבה שלשיטתה טרם חלפה תקופה מספיקה מאז שחרורו של העורר ממאסרו, בכדי לבחון את שינוי התנאים, הגעתי למסקנה כי יש מקום להפנות את העורר, פעם נוספת, לשירות המבחן, לשם עריכת תסקיר מעצר עדכני לבחינת מסוכנותו. תסקיר המעצר יוגש לבית המשפט המחוזי, עד ליום 25.12.2016. על יסוד האמור בתסקיר המעצר החדש שיוגש, מתבקש בית המשפט המחוזי לבחון את האפשרות להסיר את האיזוק האלקטרוני, ולשנות את תנאי חלופת מעצרו של העורר, כך שהוא יוכל לצאת לעבודה מחוץ לבית בו הוא מצוי, במסגרת מעצר בית.