בש"פ 8048/08 טל מרדו נ. עיריית אשקלון

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א' אינפלד) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש. בקשת הפסלות התבססה על הטענה כי כב' השופט מכיר את המבקש מתיק אחר שהתנהל לפניו בעניינו. בדחותו את הבקשה ציין בית המשפט כי אין מ דובר באותו עניין עצמו ואף אם היה מ דובר באותו עניין, ספק אם היה מקום לפסילה עצמית כאשר לא נתקבלה החלטה, בשלב זה, הקובעת ממצאי מהימות ביחס למבקש. לכן, על אף אי הנוחות הסובייקטיבית שחש המבקש, שזכתה להבנה מצד בית המשפט, נפסק כי על פי הכללים הקיימים אין מקום לפסילה עצמית. ההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה ביום 10.9.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 22.10.2008. נטען בה כי ערעור הפסלות נשלח לבית המשפט העליון, באמצעות דואר ישראל, בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך, ואף נמסר למבקש מרשות הדואר כי הגיע ליעדו ביום 17.9.2008. ואולם, מתברר כי הערעור הגיע למזכירות בית המשפט רק ביום 21.9.2008 ועל כן התבקשה הארכת מועד להגשת ההליך. המשיבה מתנגדת לבקשה, בעיקר על יסוד הטענה כי סיכויי ההליך קלושים.

2.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה. המועד להגשת ערעור פסלות בהליך פלילי הינו חמישה ימים. המבקש איחר בששה ימים בהגשת ההליך. בשים לב לכך שמ דובר

בערעור פסלות, זהו פרק זמן משמעותי. שכן על ערעור פסלות להתברר, ככלל, במהירות האפשרית, הן כדי להסיר כל צל ועננה הקשורים בטענת הפסלות, והן כדי למנוע שיבוש אפשרי של הדיון בערכאה הדיונית (ראו, יגאל מרזל , דיני פסלות שופט 332 (התשס"ו-2006)). מטעם זה, יש לנקוט משנה זהירות ואף צמצום מסוים בהיעתרות לבקשות להארכת מועד המוגשות במסגרת ערעור פסלות (השוו, בש"א רוה נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.6.2008)). יחד עם זאת, מ דובר בערעור פסלות במסגרת הליך פלילי, כך שלא נדרש "טעם מיוחד" להארכת מועד. הארכת מועד מותנית בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006)).

3.

הטעם עליו מבוססת הבקשה דנן הינו עיכוב בהמצאת הערעור למזכירות בית המשפט באמצעות דואר ישראל. למותר לציין, כי מועד ההמצאה הוא ביום הגעת כתב בי דין למזכירות בית המשפט ולא ביום שליחתו בדואר. המבקש לא פעל בשקידה ראויה להגשת ההליך במועד. יחד עם זאת, מ דובר בבעל דין שאינו מיוצג ויש להניח כי אינו בקיא בסדרי הדין. המשיבה, מנגד, לא הצביעה על פגיעה באינטרס הציפיות שלה לסופיות הליך הפסלות ולא טענה כי האיחור גרם לקושי בניהול הדיון בערכאה הדיונית. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שמ דובר באיחור של ימים בודדים ולטענת המבקש כי שלח את כתב הערעור בדואר בתוך המועד החוקי להגשתו, אני סבורה כי מתקיים טעם ממשי המניח את הדעת בגינו ראוי להאריך את המועד להגשת הערעור.

הבקשה מתקבלת אפוא. כתב הערעור יקובל לרישום במזכירות בית המשפט. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.