בש"פ 8079/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.11.2021 (מ"ת 9345-04-20, השופטת מ' גרינברג ) בבקשה שהגיש העורר לעיון חוזר בהחלטה המורה על מעצרו עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

רקע והליכים קודמים

2.

בפתח הדברים יצוין כי עיקרי הדברים הנוגעים לעניינו של העורר הובאו בפירוט בהחלטות קודמות של בית משפט זה (בש"פ 4698/20 מיום 16.8.2020 (השופט

ד' מינץ ); בש"פ 9110/20 מיום 5.1.2021 (השופט א' שטיין ) ; בש"פ 2176/21 מיום 6.4.2021 (השופט ע' גרוסקופף ). ראו גם החלטתי מיום 26.5.2021 בבש"פ 3407/21). על כן אדרש בשלב זה אך למוקד המחלוקת העדכנית בין הצדדים.

3.

בתמצית יצוין כי ביום 8.4.2020 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו, במסגרתם של 22 אישומים, ביצוע של מסכת עבירות מין רבות וחמורות מאוד בשתיים מבנותיו, א', ילידת 1992, ו-ב', ילידת 2002, וזאת בין השנים 2020-1997. על-פי הנטען, העבירות בוצעו החל מעת שהיו קטינות ואף לאחר שהגיעו לבגרות. העורר נעצר לראשונה ביום 22.3.2020. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.

ביום 22.6.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי ניתן ללמוד על מסוכנותו הרבה של העורר מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, ובהם נקבע כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהלות מינית פוגענית מצדו כלפי המתלוננות, וכי אף מתקיים חשש לשיבוש הליכים על-ידו, בשל אפשרות ממשית להשפעה שלו עליהן. ערר שהגיש העורר על החלטה זו לבית משפט זה נדחה (בש"פ 4698/20 שנזכר לעיל).

5.

בהמשך לכך, הוגשו מטעם המדינה ארבע בקשות להארכת מעצרו של העורר מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 כמפורט להלן.

6.

ביום 5.1.2021 הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים בפעם הראשונה (בש"פ 9110/20 שנזכר לעיל). במסגרת זו קבע השופט שטיין כי אם לא תושלם שמיעת עדותן של המתלוננות בתוך כחודשיים ובטרם תתבקש הארכת מעצר שנייה, מסיבות שמקורן אינו בהתנהלות העורר או בכוח עליון, יהיה מקום לבחון, במסגרת עיון חוזר בהחלטת המעצר, את ההיתכנות להעברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני. ביום 13.1.2021 הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר וזו נדחתה ביום 28.1.2021 (השופט ע' דרויאן-גמליאל ). ערר שהגיש העורר לבית משפט זה נמחק תוך שמירת זכותו להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר כשיבשילו התנאים לכך (בש"פ 746/21 מיום 9.2.2021 (השופט מ' מזוז )).

7.

ביום 1.3.2021 הגיש העורר בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת המעצר בהתאם למתווה שעליו הורה השופט שטיין ב- בש"פ 9110/20 . בית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום לבחון היתכנות למעצר בפיקוח אלקטרוני תוך נקיטת משנה זהירות בהתחשב בחשש לשיבוש הליכים מצדו של העורר ולרמת המסוכנות הנובעת מטיב המעשים המיוחסים לו ולפיכך הורה על הגשת תסקיר עדכני בעניינו. ביום 29.3.2021 הוגש תסקיר משלים כאמור אשר נמנע מלהמליץ על שחרורו של העורר למעצר בית או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. ביום 19.4.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של העורר לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי קבע כי מסוכנותו של העורר והחשש לשיבוש הליכים על-ידו נותרו בעינם וכי לא ניתן לשחררו טרם יושלמו עדויותיהן של המתלוננות. ערר שהגיש העורר לבית משפט זה נדחה על-ידי (בש"פ 3407/21 שנזכר לעיל).

8.

בין לבין, ביום 6.4.2021 הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים בפעם השנייה (בש"פ 2176/21 שנזכר לעיל). במסגרת זו ציין השופט גרוסקופף כי שמיעת עדויותיהן של המתלוננות טרם הסתיימה וכי על-פי לוח הזמנים הקבוע לתיק העיקרי לא נראה שהיא תושלם בעת הקרובה. כמו כן ציין השופט גרוסקופף כי הסיבה להתקדמותה האיטית של שמיעת העדויות בתיק "היא בעיקרה מגפת הקורונה, דהיינו כוח עליון שאיננו בשליטת בית המשפט או הצדדים". השופט גרוסקופף הוסיף והדגיש כי כל עוד לא הושלמה עדותן של המתלוננות בתיק, קיים חשש משמעותי לשיבוש הליכי משפט. בסיכומו של דבר השופט גרוסקופף לא סבר שיש לקבוע מתווה שונה ומואץ יותר מזה שנקבע על-ידי השופט שטיין ב- בש"פ 9110/20 .

9.

ביום 4.7.2021 הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים בפעם השלישית (בש"פ 4344/21, השופט שטיין ). במסגרת זו הבהיר השופט שטיין כי כל עוד לא הסתיימה עדותן של המתלוננות אין מקום לשקול בעניינו של העורר חלופת מעצר. לצד זאת, ובהתחשב במצבו הבריאותי של העורר, הסובל מגידול סרטני, מצבו הנפשי והתמשכות ההליכים, נקבע כי אם תוגש בקשה נוספת להארכת מעצרו תיערך לפני כן בדיקה מחודשת של חלופת המעצר שהציע העורר במסגרת של עיון חוזר. בית משפט זה הורה כי לדיון שייקבע יוגש תסקיר מעודכן שיתייחס, ככל שטרם תושלם עדותן של המתלוננות, גם להשלכות של שחרורו של העורר ממעצר מאחורי סורג ובריח על יכולתן להעיד במשפט. כמו כן נקבעו בהחלטה תנאי החלופה לרבות הפקדת ערבויות ומתווה לפיו העורר ישהה בתנאי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ללא חלונות התאווררות, כך שבכל עת ישהו עמו שני מפקחים מתאימים ומקובלים על שירות המבחן, ויאסר עליו לקיים קשר עם המתלוננות.

10.

ביום 9.9.2021 הוגש תסקיר משלים בעניינו של העורר במסגרתו נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. שירות המבחן התרשם כי חרף חלוף הזמן טרם חל שינוי ברמת הסיכון הנשקפת מן העורר. כן צוין בתסקיר כי המתלוננות חוות הצפה רגשית וחלה רגרסיה במצבן ובתפקודן כאשר אפשרות שחרורו של העורר הופכת ממשית. בעקבות זאת, ביום 19.9.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של העורר לעיון חוזר פעם נוספת. בית המשפט המחוזי ציין כי מסוכנותו של העורר נותרה גבוהה וכי יש חשש ששחרורו ישפיע על עדותה של המתלוננת א'.

11.

ביום 17.10.2021 נידונה הבקשה הרביעית להארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים (בש"פ 6282/21, השופט גרוסקופף ). בשלב זה שבו הסתיימה עדותה של המתלוננת ב' וטרם החלה שמיעת עדותה של המתלוננת א' בית משפט זה נעתר לבקשה להארכת מעצרו של העורר. עם זאת, השופט גרוסקופף הורה על הגשת תסקיר משלים לבחינת חלופות מעצר שהוצעו על-ידי העורר והורה לבית המשפט המחוזי לבחון האם חלופות המעצר והמפקחים המוצעים מספקים מענה למורכבות המאפיינת את התיק, ולעובדה שהמתלוננת א' טרם העידה. כמו כן הודגש בהחלטתו של השופט גרוסקופף כי העובדה ש-א' טרם העידה "לא תהווה מניעה לשחרור בתנאים שנקבעו בבש"פ 4344/21, אלא רק שיקול לבחינת נאותות החלופות שיוצעו".

12.

ביום 2.11.2021 הוגש תסקיר משלים נוסף, במסגרתו התרשם שירות המבחן כי בעת הנוכחית לא חלו שינוי או הפחתה ברמת הסיכון הנשקפת מן העורר. בקשר לכך צוין כי אישיותו, רמת תפקודו הגבוהה, מעמדו החברתי והמשפחתי והאופן החיובי שבו הוא נתפס על-ידי סביבתו מגבירים כולם את טשטוש הסיכון הנשקף ממנו, הן לפגיעה חוזרת במתלוננות והן לשיבוש מהלכי משפט. עוד התרשם שירות המבחן כי חלופות המעצר והמפקחים שהוצעו אינם מתאימים ואינם יכולים לאיין את מסוכנותו הגבוהה של העורר. שירות המבחן שלל את החלופה הראשונה שהציע העורר בביתם של בני-זוג בשנות השבעים לחייהם, בפיקוח שלהם ושל שניים מילדיהם וכלתם, משום שאין להם היכרות קודמת עמו והם אף לא נחשפו לכתב האישום. שירות המבחן ציין כי על אף נכונותם לסייע לעורר בשל יחסי השכנות שלהם עם בנו, הם אינם מודעים למורכבות הקשרים בתוך משפחתו של העורר כמו גם למוקדי הסיכון במצבו. באשר לחלופה השנייה הכוללת חלק מילדיו של העורר, חמו, חתנו ושלושה מכרים נוספים, סבר שירות המבחן כי הזדהותם המלאה עם מצוקתו של העורר ונידוין של המתלוננות אינם מאפשרים להם לשמש גורם ממתן ומפחית סיכון. בסיכומו של דבר, שירות המבחן לא בא בהמלצה על המשך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני.

13.

בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשה והתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים המוצעים. ביחס לבני משפחתו של העורר, בית המשפט המחוזי התרשם כי הם אינם מתאימים למלאכת הפיקוח, בשל כך שהם תומכים בעורר באופן בלתי מסויג. ביחס ליתר המפקחים המוצעים התרשם בית המשפט המחוזי כי הם אנשים אחראיים וסמכותיים המחויבים לתנאי המעצר. בית המשפט המחוזי ציין כי העובדה שאינם בני משפחה של העורר ואינם מעורבים בפרטי התיק מהווה יתרון. כן ציין בית המשפט המחוזי כי בביתם של המפקחים המוצעים אין מחשב או חיבור לאינטרנט. לנוכח כל זאת, סבר בית המשפט המחוזי כי המפקחים המוצעים כשירים למלאכת הפיקוח, על אף המלצתו השלילית של שירות המבחן.

14.

בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי יש להעביר את העורר למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני בהתאם לתנאים שנקבעו על-ידי השופט שטיין ב- בש"פ 4344/21 – אך זאת רק לאחר להשלמת עדותה של המתלוננת א' בתיק העיקרי. הנימוק המרכזי שעמד ביסוד החלטתו של בית המשפט המחוזי הוא קיומו של חשש קרוב לוודאי להשפעה שלילית על המתלוננת א' בטרם תעיד במשפטו של העורר. בית המשפט המחוזי הדגיש כי לאחר השלמת עדותה, יחול שינוי נסיבות המצדיק את שינוי תנאי מעצרו של העורר כמתואר לעיל.

הערר

15.

בערר בשפני נטען כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מנוגדת להחלטתו של בית משפט זה ב- בש"פ 6282/21 . לגישתו של העורר, שגה בית המשפט המחוזי משהורה על העברתו למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני רק לאחר סיום עדותה של א' והיה עליו להורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני כבר כעת.

16.

הדיון בערר התקיים בפני ביום 30.11.2021. באת-כוחו של העורר הצביעה על כך ש-א' הייתה צפויה להתחיל להעיד כבר לפני כאחד עשר חודשים, ואף כעת קיימת אי-בהירות באשר למועד תחילת עדותה, דבר אשר גורם לגישתה להארכת מעצרו של העורר ללא הצדקה.

17.

מנגד, עמדת המדינה היא כי דין הערר להידחות. באת-כוח המדינה ציינה כי בחודש הקרוב קבועים מספר מועדי דיונים, וצפוי שהמתלוננת א' תתחיל למסור את עדותה במהלכם. עוד צוין שהמתלוננת ב' כבר העידה. עם זאת, במענה לשאלת בית המשפט, המדינה ציינה כי אין באפשרותה להתחייב באשר למועד תחילת העדות, ואף לא להסכים למעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני אם עדותה של א' לא תתחיל לפני שיחול מועדה של הארכת המעצר הצפויה.

לשיטת המדינה, החלטתו של השופט גרוסקופף ב- בש"פ 6282/21 לא סגרה את הדלת בפני דחיית מועד העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני רק לאחר עדותה של א', אלא ציינה כי העובדה שעדותה טרם הסתיימה לא תהווה שיקול בלעדי בעניין זה.

דיון והכרעה

18.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי יש לדחות את הערר. נקודת המוצא לדיון בשלב זה היא החלטתו של השופט גרוסקופף ב- בש"פ 6282/21 אשר קבעה באופן מפורש כי בית המשפט המחוזי "יבחן האם חלופות המעצר והמפקחים המוצעים מספקים, תוך מתן דעתו למורכבות המאפיינת את התיק, ולעובדה שהמתלוננת [א'] טרם העידה". כן הובהר בהחלטה זו, כאמור לעיל, כי "עצם העובדה שהמתלוננת [א'] טרם העידה לא תהווה מניעה לשחרור בתנאים שנקבעו בבש"פ 4344/21, אלא רק שיקול לבחינת נאותות החלופות שיוצעו". השאלה העומדת על הפרק היא אפוא האם מעצר בפיקוח אלקטרוני במקום ובתנאי הפיקוח שהוצעו, ואשר נבחנו על-ידי בית המשפט המחוזי, יכול לתת בשלב זה מענה מספק להשגת תכלית המעצר.

19.

כבית המשפט המחוזי, אף אני סבורה כי לעת הזו החלופה שהוצעה אינה מספקת. כעולה מתסקיר המעצר כמו גם מהתסקירים המשלימים שהוגשו, ישנו חשש שהעורר ינסה ליצור קשר עם המתלוננות תוך ניסיון להשפיע על עדותן במשפטו. מקורו של החשש טמון בין היתר בדינמיקה המשפחתית המורכבת, כאשר חלק מבני המשפחה מבטאים תמיכה והזדהות מוחלטת עם העורר. כעולה מהתסקירים, החשש מתעצם לנוכח מאפייני אישיותו של העורר, מעמדו המשפחתי הבלתי מעורער, והשפעתו על בנותיו המתלוננות לאורך כל השנים. מצבה הנפשי העדין של המתלוננת א' מוסיף משקל לממשותו של החשש לשיבוש הליכים, במיוחד כשהיא נתונה ערב עדותה בבית המשפט.

20.

שירות המבחן העריך כי המפקחים המוצעים אינם יכולים להפחית את מסוכנותו של העורר ואינם יכולים לאיין את החשש לשיבוש מהלכי משפט באמצעות יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננות. בית המשפט המחוזי אמנם סבר אחרת, לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מן המפקחים שנחקרו בפניו. יחד עם זאת, אף בית המשפט המחוזי סבר כי לעת הזו מערך הפיקוח שהוצע אינו יכול לבטל את החשש להשפעה שלילית על עדות המתלוננת א'. במלים אחרות, בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה ש-א' לא העידה כאחד השיקולים לבחינת נאותות החלופה.

21 .

בניגוד לטענת באת-כוח העורר, בכך לא סטה בית המשפט המחוזי מהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה ב- בש"פ 4344/21

וב- בש"פ 6282/21 .

גם בהחלטות אלו צוין באופן ברור כי יש ליתן משקל למקום המעצר והמפקחים המוצעים, כמו גם להשלכות המשך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני על מסירת העדויות של המתלוננות. בניגוד לנטען, המשך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני אינו עובדה מוגמרת, אלא תלוי בטיב מקום המעצר ומערך הפיקוח האנושי, ובעיקר במסוגלותם של אלו להבטיח את תכלית המעצר.

22.

לגוף הדברים, לאחר שבחנתי אף אני את מכלול הנסיבות, איני סבורה שנפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. נכון לעת הזו אין בחלופה שהוצעה על-ידי העורר כדי ליתן מענה מתאים למורכבות המאפיינת את התיק ולעובדה שהמתלוננת א' טרם העידה.

בפרט, מצאתי קושי בכך שאין כל היכרות מוקדמת בין המפקחים המוצעים לבין העורר, ובכלל זה – העובדה שהם אינם מודעים לפרטי כתב האישום החמור ולנסיבות מעצרו, למוקדי הסיכון במצבו ולמורכבות הקשרים בתוך המשפחה. יחסי השכנות של אותם מפקחים עם בנו של העורר המצדד בגרסת אביו אינם תורמים אף הם להפחתת החששות.

23.

לא מצאתי אפוא מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר הורה על העברת העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום ובתנאים שפורטו רק לאחר עדותה של א'. יחד עם זאת, וכפי שקבע השופט גרוסקופף , ככל שיעלה בידי העורר להציג חלופה נוספת עוד לפני שתסתיים העדות, זו תיבחן על-ידי שירות המבחן באמצעות תסקיר משלים שיוגש לבית המשפט המחוזי, והצדדים יוכלו לטעון טענותיהם בעניין.

24.

בטרם סיום, ראיתי לנכון להוסיף ולציין, כי בהתחשב בחלוף הזמן ובעובדה שעדותה של א' נדחתה זה מספר פעמים, יש לצפות כי התביעה ובית המשפט המחוזי יעשו את המרב על מנת להשלים את שמיעת עדותה בהקדם האפשרי.

25.

סוף דבר: הערר נדחה.