בש"פ 814/18 יצחק ג'רבי נ. מדינת ישראל

1.

המבקשים עתרו למתן ארכה להגשת ערעורים מטעמם על פסק דין מיום 2.1.2018 עד ליום 8.4.2018, ובהמשך לכך הודיעו המשיבים 9 ו-10 כי הם מצטרפים לבקשה. תחילה נתנה המשיבה 1, המדינה, הסכמתה למתן הארכה בכפוף למתן ארכה זהה להגשת ערעור מטעמה ביחס לכל המורשעים ולעיכוב ביצוע עונש המאסר, אך נוכח עמדתם של חלק מן המשיבים התבקשה המדינה להגיש עמדה ביחס לבקשה מבלי לכרוך בכך משיבים נוספים.

בתגובה שהגישה המדינה עמדה היא על כך שבפרק הזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה הגישו חלק מן המשיבים ערעורים מטעמם וכן הוגש ערעור מטעמה (ע"פ 1408/18). כן הפנתה היא לכך שיש לאחד את הדיון בכל הערעורים בפרשה, וכי בהחלטה מיום 21.2.2018 בע"פ 1408/18 הנ"ל נקבע כי הדיון בערעור ייקבע בהקדם ולא יאוחר מסוף חודש מאי 2018. בנסיבות אלו סברה המדינה כי אין מקום להיעתר לבקשה במלואה וכי יש ליתן ארכה קצרה להגשת הערעורים.

2.

לאחר עיון בכל טענות הצדדים (ובכלל זאת התשובות והתגובה לתשובות) החלטתי להיעתר לבקשה.

הצדק עם המדינה כי יש לדון בכל הערעורים שהוגשו ושיוגשו על פסק הדין מיום 2.1.2018 בצוותא חדא, וכי בהתחשב בהחלטה הנזכרת מיום 21.2.2018 היעתרות לבקשה במלואה עשויה היתה לגרור לקושי מעשי מסוים (והשוו ההחלטה מיום 1.3.2018 בבש"פ 1539/18). ואולם בינתיים חל שינוי נסיבות, שכן בהחלטה מיום 8.3.2018 בע"פ 1408/18 נקבע כי בהתחשב בערעורים הנוספים הצפויים להיות מוגשים ייקבעו הערעורים כולם לדיון עד לסוף חודש יולי 2018. נוכח החלטה זו דומה כי אין עוד מניעה מעשית לקבל את הבקשה במלואה. על כן, ובנותני משקל גם לעיתוי הגשת הבקשה ולכך שהמדינה נתנה תחילה הסכמה למתן הארכה (הגם שמדובר היה בהסכמה מותנית), סבורה אני כי הכף נוטה להיעתרות לבקשה, והמועד להגשת הערעורים בידי המבקשים ובידי המשיבים 9 ו-10 מוארך אפוא עד ליום 8.4.2018.

הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצד בקשת הארכה תועבר להמשך טיפול (בהתאם להחלטה מיום 28.1.2018).