בש"פ 8150-23 בש"פ 8150-23

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.10.2023 במ"ת 53785-02-18 (כב' השופט ציון קאפח), במסגרתה דחה בקשה לעיון חוזר במעצרו של העורר.

הטיעון המרכזי המועלה בערר הוא שבית המשפט קמא חייב היה לבחון בעצמו את המפקחים המוצעים על ידי העורר, ולהתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. זאת, בשים לב להימשכות החריגה של הליכי המעצר בעניינו של העורר, ולהחלטות בית משפט זה, לפיהן למרות המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר, יש לשקול העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני ככל שתמצא חלופת מעצר הרמטית, המבוססת על מערך פיקוח הולם.

דין הערר להידחות.

אין מחלוקת ביחס להתמשכות החריגה של המעצר מאחורי סורג ובריח במקרה זה (כשש שנים), ואף אין מחלוקת על כך שככל שתימצא חלופת מעצר הרמטית בפיקוח אלקטרוני, ניתן יהיה לשחרר אליה את העורר, גם בהינתן המסוכנות המובהקת הנשקפת ממנו.

יחד עם זאת, תפקידו של בית המשפט קמא, כפי שהוגדר גם בהחלטות של בית משפט זה, הוא לבחון את החלופה המוצעת, ובכלל זה מערך הפיקוח, ולקבוע האם די בה בנסיבות המיוחדות שנוצרו. בחינה זו יכול וצריך שתיעשה בסיועו של שירות המבחן, כאשר המילה האחרונה שמורה כמובן לבית המשפט, הרשאי, אך לא חייב, לראיין בעצמו את המפקחים המוצעים (וראו החלטת השופט אלכס שטיין מיום 24.8.2023 בבש"פ 6335/23, שעמדה במידה רבה במוקד הערר, בה ציין כי "... ישקול בית המשפט [קמא] את זימונם של המפקחים המוצעים בכדי שיוכל להתרשם מהם ומכשירותם ישירות; וגם בעניין זה איני כובל את שיקול דעתו וקובע כי בית המשפט יפעל ויחליט כחוכמתו").

במקרה דנן, הוצעו על ידי העורר שלושה מפקחים נוספים. האחד לא התייצב לפני שירות המבחן ובית המשפט קמא סירב לבחון אותו לראשונה בעצמו. זוהי כמובן החלטה מתבקשת של הערכאה הדיונית. שתי המפקחות האחרות התייצבו אומנם לפני שירות המבחן, אך הוא מצא לנכון לקבוע כי אינן מתאימות, משיקולים שפורטו בתסקיר המשלים שהוגש ביום 23.10.2023. בית המשפט קמא סבר, ועל פני הדברים בצדק, כי לאור נימוקיי המלצה שלילית זו לא ניתן לאשר מפקחות אלה בהינתן הדרישה לחלופה הרמטית, וזאת בין אם יתרשם מהן לחיוב ובין אם לאו. מכל מקום, ברי כי בהחלטה זו אין מקום שערכאת הערעור תתערב.

קיצורו של דבר, לא נפל כל דופי בהחלטת בית המשפט קמא, בוודאי לא כזה המצדיק התערבות ערכאת הערעור.